לא שמעתָ שנטל המסע המיותר הוסר מעל כתפיו של אהובךָ האומלל? אני יכול להגיע לתל אביב, מסתבר, לרגל יום הולדתךָ. יש לךָ מזל. קמתי בארבע לפנות בוקר עם הישמע הצפירה, התארגנתי במהירות ליציאה מהבית תוך כדי שאני מציץ במסך הנייד דור 4 שעלי לשאת על גופי כל הזמן – אם אני לא רוצה להיענש [...]
בחודש שעבר הופיע הגיליון הארבעה-עשר של "מסמרים". כותרת הגיליון היא "ביקור מאחורי הגדר" והוא מוקדש לטקסטים ולצילומים בהשראת הסיפור "מאחורי הגדר" של ביאליק (הסיפור של ביאליק פותח את הגיליון). בגיליון מופיע גם סיפורי "ליל הרמזורים הארוכים" המובא כאן במלואו.
אתם מרגישים חולים אבל אתם לא. אימייל. SMS. מספר הטלפון שלו על הצג. "מכמורת לשליית רגשות שאבדו". כל-כך קל לעורר בכם תקווה. לא צריך לעשות הרבה; אתם הרי כבר לכודים ברשת חודשים רבים. לא חבל? אתם אומרים לעצמכם, לא חבל על הזמן שעובר? על הפיתיון הזה שהוא החיוך שלו, כמה מילות התעניינות, ההצעה לשתות קפה. [...]
אתם סוף סוף מרגישים שהצבע חוזר ללחיים של החיים שלכם, והם מתחילים להתאושש ולהרים ראש: הפרידה הכואבת, כמו הנוף בחלון האחורי של מכונית נוסעת, דוהרת אחורה בזמן ומתרחקת. הוא שולח לכם מדי פעם אימייל או SMS, ואפילו נפגשתם פעם אחת בבית קפה, אבל אתם כבר לא מדמיינים את עצמכם בחזרה ביחד איתו. כל הפגמים וכל [...]
פרידה כואבת זה דבר מאוד לא שימושי. אתם שוכבים במיטה, על הבטן, פנים קבורות בכרית. אתם שוכבים במיטה, על הגב, פנים אל התיקרה. אתם בוכים פתאום, בלי סיבה. אתם בוהים בטלוויזיה. אתם מנהלים דיאלוג פנימי, מדומיין עם זה שהלך; מתווכחים, מנסים לשכנע, מנסים להבין; כועסים. אתם לא מצליחים להתרכז בכלום. אפילו לא בפרסומות. אתם צמים [...]
כתב העת האמריקאי "Zeek", שעוסק בתרבות יהודית, עושה החודש מחווה ל"מסמרים", ומפרסם שני סיפורים מתוכו בתרגום לאנגלית: את "גשם של שכנים", מאת מיכל זמיר, מתוך הגיליון הראשון של "מסמרים" (לקריאת הסיפור באנגלית לחצו כאן), ואת "האוטביוגרפיה של כל אחד חוזרת" שלי, החלק השני בטרילוגיית "האוטוביוגרפיה של כל אחד" (שהתפרסם ב"מסמרים" 4). Zeek מתפרסם גם באינטרנט וגם בדפוס (אם [...]
"בשביל מישהו אתה כלום אבל בשבילך המישהו הזה הוא משהו." (ציטוט עצמי) הצגת הבעיה פּוּצח העיקרון המפעיל של סרטים בערוצי הטבע: קריין בעל מבטא בריטי וקול מאיים, הדמיות ממוחשבות של קריסה, התפוצצות, התלהטות או קיפאון אינסופיים, חידלון. עכשיו הכול ברור: סוף כדור הארץ הוא בלתי נמנע. ואיתו הכול. האנשים, החיות, הצמחים, המיקרואורגניזמים, הכול. גם השפה. [...]
"החיים שכִּיוַנּוּ כאותם מיתרים / נמתחים בתוכנו, מסתבכים אל האחרים." רחל שפירא, "לאחוז בחלום" (א) דיכאון אבות הם דבר מדכא. הם קונים מכשירי חשמל, הם מחברים מכשירי חשמל, הם מפעילים מכשירי חשמל, ובסוף הם חוזרים לעבודה.מכל הטיפוסים האנושיים, אבות הם הדבר הכי מדכא. הם הולכים לעבודה ומפעילים מכשירי חשמל, הם חוזרים מן העבודה ומפעילים מכשירי [...]
"בכל מקרה אוטוביוגרפיה זה קל תסכימו או לא אוטוביוגרפיה זה קל בשביל כל אחד ולכן זו תהיה האוטוביוגרפיה של כל אחד." (גרטרוד סטיין, "האוטוביוגרפיה של כל אחד") מבוא: התחזית העתיד שייך, עד כמה שהדבר נשמע אולי מפתיע, לספרות. ולא סתם לספרות, אלא לספר אחד. ולא לספר דיגיטלי, אלא דווקא לספר מודפס בדיו רגילה, על נייר [...]
הו ושתי! כמה יפה היית כשנפגשנו במשתה הנשים. משתה הנשים הראשון בחיי. איזה פאר ואיזה הדר, והיין ניגר כמים, והכול הוגש בכלים מכלים שונים. והתפאורה! וילאות הכרפס והתכלת האחוזים בחבלי-בוּץ וארגמן, עמודי השש, כסאות הזהב והכסף. מעולם לא ראיתי יופי כזה, וכל כך הרבה נשים חוגגות ביחד, בלי גבר אחד. מי לא הייתה שם. אפילו [...]
