זכרונות בעקבות המופע לזכרו של מאיר אריאל

הנה מאמר קצרצר שפירסמתי ב-1998 ב"זמן הוורוד" בעקבות הודעתו של מאיר אריאל על פרישתו מהופעות חיות. את פרישתו הוא תלה במחאת ההומואים והלסביות, שבאה בעקבות התבטאויותיו ההומופוביות המזעזעות (בראיונות עמו שהתפרסמו בידיעות אחרונות, ("זמנים מודרניים", 12.8.1995), ובהארץ ("מוסף הארץ", 11.9.1995)). כזכור, אריאל התנצל על דבריו בגיליון אוקטובר 1998 של "הזמן הוורוד". המאמר שלהלן מובא כלשונו וללא שינויים.

בתחילה חשבתי, שאמירותיו של מאיר אריאל עלינו ואבחנותיו המלומדות והמנומקות אודות אורח חיינו אינן ראויות לתגובה עניינית; האיש כל כך חשוך וכל כך טיפש ומרושע, עד שצריך פשוט להניח לטיעוניו המופרכים לפעול בשמנו (חלק מהמרגליות שהפיק פיו בראיונות המדוברים ל"ידיעות" ול"הארץ" כל-כך מבדחים ואבסורדיים, שאפילו קשה לכעוס עליו). נראה לי, שגם הומופובים אחרים צריכים להסתייג מדבריו, שכן הם מציגים את ההומופוביה במלוא מערומיה, ללא כל הסוואות והגנות אינטלקטואליות, ועם דרך הצגה כזאת, מי יכול להתייחס אליה ברצינות?  בקיצור, אריאל הוא האוייב הגדול ביותר גם של עצמו וגם של ההומופובים.
אבל המהלך האחרון של אריאל – הודעתו על פרישה מהופעות – ראוי בהחלט לדיון. מבחינתו של אריאל, זהו מהלך מחוכם להפליא (ומפתיע, בהתחשב ברדידות-המחשבה שהפגין בעקביות בראיונות): הסטת תשומת הלב הציבורית מדעותיו המקוממות, על-ידי הצגתו של אריאל כקורבן, ועוד קורבן שלנו, של האוכלוסיה שנגדה הוא השתלח בפראות ובאלימות. הניסיון הזה להיפוך היוצרות, אסור שיצליח. זכותו המלאה של אריאל להביע את דעותיו באופן חופשי (וטוב שהוא עשה כן – עכשיו אפשר לבחון מחדש את מידת ההצדקה לסיווגו כ"גיבור תרבות"), בדיוק כשם שזכותו של כל אדם אחר לצאת נגדו בפומבי, להפגין ולקרוא לאנשים להימנע מלקנות את הדיסקים שלו. חרם צרכנים הוא אחד הכלים החשובים במשחק הדמוקרטי, ואותה דמוקרטיה המאפשרת לאנשים נתעבים לפצות פה ומגינה עליהם, למרות התבטאויותיהם המקוממות, היא זו שמאפשרת לנפגעים מכך להגיב. מה לעשות, טיבו של חופש הביטוי הוא כזה שהוא פועל בשני הכיוונים. ומעל לכל חשוב לחזור ולהדגיש – אין בין פרישתו של אריאל מהופעות ובין הלגיטימיות של המחאה נגדו ולא כלום. בכל מקרה, אם לא יהיה לו מה לאכול בגלל זה, הוא תמיד יוכל לגשת למזווה-הרעיונות החשוך שלו, ולאכול משם את מה שהוא עצמו בישל.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • הארי  On 21 ביולי 2005 at 9:20 pm

    הי"ד

%d בלוגרים אהבו את זה: