"יומו של מוסיקאי" מאת אריק סאטי

המלחין הצרפתי האקסצנטרי (והנפלא) אריק סאטי (Erik Satie) (1866-1925) כתב את הרשימה הפארודית "יומו של מוסיקאי" ב-15 בפברואר 1913. תירגמתי את הקטע מקובץ רשימות של המוסיקאי שהתפרסם בסוף שנות התשעים בשפה האנגלית, תחת הכותרת "יומנו של יונק". למרות מבצע בלשי בעל היקף לא מבוטל, לא הצלחתי לאתר את המקור הצרפתי. אולי זה מתחת לאף. בכל מקרה, רעיונות לחיפוש המקור הצרפתי יתקבלו בברכה.

אמן חייב להסדיר את חייו.

זהו לוח הזמנים המדוייק של מעשיי היומיומיים.

יקיצה: בשעה 07:18; השראה: מ-10:23 עד 11:47. אני אוכל ארוחת צהריים ב-12:11 ועוזב את השולחן ב-12:14.

רכיבה בריאותית ברחבי אחוזתי: מ-13:19 עד 14:53. השראה נוספת: מ-15:12 עד 16:07.

פעילויות שונות (סייף, הרהור, חוסר-תנועה, ביקורים, חשיבה, מיומנות, שחייה וכו'): מ-16:21 עד 18:47.
ארוחת ערב מוגשת ב-19:16 ומסתיימת ב-19:20. אחריה קריאות סימפוניות, בקול רם: מ-20:09 עד 21:59.
אני פורש באופן קבוע ב-22:37. פעם בשבוע, אני מתעורר מתוך עווית פתאומית ב-03:19 (בימי שלישי).

אני אוכל מזונות לבנים בלבד: ביצים, סוכר, עצמות גרוסות; שומן של חיות מתות; עגל, מלח, אגוזי קוקוס, עוף מבושל במים לבנים, מקפא של פרי, אורז, לפתות; נקניק משומר בקמפור, פסטה, גבינה (שמנת), סלט כותנה וסוגים מסויימים של דגים (ללא העור).

אני דואג שהיין שלי יורתח, ושותה אותו קר, עם מיץ של פוּקסיוֹת. אני אכלן בריא; אבל לעולם איני מדבר בשעת האכילה, מחשש לחנק.

אני נושם בתשומת לב (מעט בכל פעם). לעיתים נדירות ביותר אני רוקד. כשאני הולך, אני אוחז בצדדי, ובוהה בקביעות לאחור.

אני נראה מאוד רציני, ואם אני צוחק, זה לעולם לא בכוונה. אני תמיד מתנצל, ועושה זאת מאוד בסבר פנים יפות.
אני ישן בעין אחת עצומה בלבד; שנתי מאוד קשה. מיטתי עגולה, עם חור לשים את ראשי בו.

בכל שעה משרת מודד את חומי ונותן לי אחד חדש.

אני מנוי מזה שנים רבות למגזין אופנה. אני חובש כובע לבן, גרביים לבנים, ומתניה לבנה.

רופאי אמר לי מאז ומעולם לעשן. הוא מוסיף לעצתו:
"עליך לעשן, ידידי: משום שאם לא תעשן, מישהו אחר יעשן במקומך".

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אודי שרבני  On 14 באוגוסט 2005 at 3:26 pm

    מעולה
    יש לזה המשך או עוד תוספות בעברית?
    אגב, מה זה פוקסיות?

  • צבי טריגר  On 14 באוגוסט 2005 at 6:59 pm

    תודה, אודי. הקטע הזה לקוח מתוך ספר שכולל עשרות קטעים קצרצרים כאלה שסאטי כתב במשך השנים. אני מתרגם אותם, לאט לאט, ובקרוב אעלה עוד קטע לאתר.

  • צבי טריגר  On 14 באוגוסט 2005 at 7:00 pm

    פוקסיות הן סוג של פרח. אין לי מושג איך מפיקים מהם מיץ ומה טעמו…

  • עומר שומרוני  On 15 באוגוסט 2005 at 12:45 am

    צבי, זה קטע נפלא! תודה רבה על התרגום. אני מצפה בכיליון עיניים לנוספים. אגב, סאטי היה מפורסם בסרקזם שלו על מיתוס המלחין, ויש לכך דוגמאות רבות. לדוגמא, הוא קרא ליצירות שלו בשמות חסרי פשר כמו "שלושה קטעים בצורת אגס", ומה שנחמד אפילו יותר- כתב מעל התווים הוראות ביצוע בלתי אפשריות, כמו "לנגן כמו זמיר עם כאב שיניים" וכו'. מאד נחמד לשבת עם התווים ולהשוות ביצועים של פסנתרנים שונים להוראת הביצוע הזו.

  • מיקה  On 7 בספטמבר 2005 at 10:27 am

    ובינתיים, האפשרי הדבר שתיתן את שמו של הספר כפי
    שהוא מופיע אם בצרפתית ואם באנגלית?
    נ.ב
    בתמורה אפשר שאתן לך להאזין לגירסא לבנונית ליצירותיו, מקסים!

%d בלוגרים אהבו את זה: