"מוחק המילים", סיפור חדש שלי מתפרסם בגיליון הבכורה של "מסמרים"

הנה ראיון שערכה שירי לב-ארי עם עורך "מסמרים", אמיר רותם, מתוך מוסף "גלריה" של "הארץ" (15.3.2006)

לכל מי שיודע לקרוא בלי ניקוד

מאת שירי לב-ארי

* הגיליון הראשון של הרבעון לספרות "מסמרים", בעריכת אמיר רותם, עוסק ביחסים

"מסמרים" הוא שמו של כתב עת ספרותי חדש המופץ לחנויות בימים אלה. את הרבעון עורך אמיר רותם, ומוציאה לאור נועה גלר דנציגר. כל גיליון מוקדש לנושא אחר; הגיליון הראשון עוסק ביחסים, ומתפרסמים בו טקסטים של שהם סמיט, אסף גברון, עינת יקיר, עלי חליחל, מיכל זמיר, יואב אלווין, אילנה זפרן, אמיר בן-דוד, ניר ברגמן, עמית ברלוביץ', אלכס פישר, יאיר אור, צבי טריגר ואיתן גלס.

הגיליון הבא יעסוק בעתיד, ויהיו בו טקסטים של יורם קניוק, אריאל הירשפלד, עמליה רוזנבלום, פיליפ ק' דיק ואחרים.

את הגיליונות ילוו בקביעות פרויקט צילום וקומיקס למבוגרים. הגיליון הראשון, כך נראה, ניזון מספרות מקומית עכשווית, שעורכים ספרותיים ותיקים עשויים לראות בה פרוזה קלה ורזה.

"מסמרים" הוקם בכספם של דנציגר ורותם, ואת ההפצה עושה כתר-סטימצקי – מה שמבטיח התחלה טובה בחנויות הרשת. הגיליון הראשון הודפס ב-2,000 עותקים ומחירו 65 שקלים.

"הרעיון לכתב העת מסתובב אצלי יותר מ-12 שנים", אומר העיתונאי והעורך אמיר רותם. "הצעתי אותו לכל מיני מו"לים ותמיד זה היה מסובך מדי. בסופו של דבר הרבעון יוצא במימון עצמי, בלי שיתוף של קרנות ציבוריות".

מה יש בו שאין בכתבי עת ספרותיים אחרים?

"הוא מוקדש רק לפרוזה מסוגים שונים, סיפורים, זיכרונות, מסות, תסריטים. הטקסט עצמו הוא הגיבור – אין בו מסות או ניתוחים של טקטסים אחרים, כולו אמנות הכתיבה ואהבת הקריאה. הוא לא מצריך ידע מוקדם בספרות, מי שיודע לקרוא בלי ניקוד יכול ליהנות ממנו".

יש לו סדר יום מסוים?

"להביא את הפרוזה הטרייה והמעניינת ביותר באופן האטרקטיווי ביותר לכמה שיותר אנשים. הוא לא יומרני בבחירות שלו, אבל באופן שבו הוא ניגש לקוראים הוא מרשה לעצמו להיות יותר פתייני".

למה "מסמרים"?

זה שם אפקטיווי. מסמר זה משהו קטן אבל חזק, הוא אמנם קורבנו של הפטיש אבל הוא גם חלק חשוב בכל מבנה, והוא לא בורג".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 23 במרץ 2006 at 2:03 am

    כתבה לא משהו, אבל בלי קשר קראתי את הגיליון של מסמרים. זאת אומרת עוד לא הכל. קראתי את הסיפור שלך ראשון. צבי, ומאוד אהבתי אותו. זאת חוברת ממש מדליקה. הצילומים יפהפיים וכבר קראתי שני סיפורים מאוד יפים, של מיכל זמיר ואלכס פישר.

  • מיכל  On 23 במרץ 2006 at 11:42 am

    גם אני קראתי, עוד לא את הכל. הסיפור שלך באמת מאוד יפה, ואהבתי גם את הקומיקס המקסים של אילנה זפרן (אני לסבית, אז הוא מדבר אלי במיוחד, אבל בלי קשר הוא מוצלח מאוד) וגם הסיפורים של שהם סמיט ואמיר בן דוד מצויינים. נקווה שהם יחזיקו מעמד ולא יסגרו אחרי שניים-שלושה גיליונות

  • נגה  On 23 במרץ 2006 at 5:23 pm

    בתור מי שלא צורכת כתבי עת אבל מאוד אוהבת את הכתיבה שלך, החלטתי לקחת את מסמרים לידיים. כבר שם היתה החוויה מאוד נעימה, עם מין בליטות נעימות (ראשי מזמרים?), וגם הקריאה לא מאכזבת.
    בפעם הראשונה כתב עת ספרותי שמיועד לבני אדם, באמת, לא רק לסטודנטיות לספרות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: