בעקבות נישואי טורונטו – תגובת הנגד לא איחרה להגיע

בדיוק שבוע אחרי שבג"ץ חייב את משרד הפנים לרשום בני זוג מאותו מין שהתחתנו בקנדה כנשואים במרשם האוכלוסין (אך קבע שאין בכך משום הכרה כלשהי בתוקף הנישואין), הגיש חבר הכנסת מיכאל איתן הצעת חוק שתבטל את פסק דינו של בג"ץ ותאסור רישום של נישואי טורונטו.

בנימוקים להצעת החוק נכתב:

"הדרך להכניס לישראל מוסד מהפכני ופוגעני, לפחות לגבי חלק מהציבור, כמו נישואין של בני אותו מין צריך להיות תוצאה של תהליך חברתי-פוליטי שמסתיים בחקיקה ולא בדרך בירוקראטית-טכנית נטולת גישה ערכית. מוצע לקבוע, כי בסוגיית הנישואין של בני אותו מין, לא יכיר פקיד הרישום בנישואי זוגות חד-מיניים, עד אשר נישואין שכאלה יוכרו במפורש על ידי המחוקק.

"עד לאותו מועד יישאר הסטאטוס קוו, לפיו נישואין כאלה אינם מוכרים בישראל ושאלות של מערכות יחסים בין בני אותו מין לרבות ניהול משק בית משותף יקבעו על פי החוק הכללי."

 

יש לי הרבה מה לומר על הנימוקים ועל עצם ההצעה, אבל אני אתמקד דווקא בשימוש בביטוי הטעון "סטטוס קוו" כרמז לכך שהחלטת בג"ץ מפרה את "הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה". הסדר ה"סטטוס קוו" לא קבע שאסור להומואים ולסביות להתחתן. הוא אפילו לא קבע שיהודים חייבים להתחתן בנישואין דתיים בפיקוח הרבנות, עד כמה שהדבר יישמע מפתיע.

על ה"סטטוס קוו" הוסכם עוד לפני קום המדינה, במכתב חתום על-ידי דוד בן-גוריון, הרב י"ל פישמן (מימון) ויצחק גרינבוים, ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל. על-פי ההיסטוריה הרשמית של מדינת ישראל, התחייבה הסוכנות היהודית כי במדינה היהודית יישמר הסטטוס קוו הקיים, בין היתר בתחומי שמירת השבת והכשרות במוסדות ציבור ודיני הנישואין והגירושין, וזאת בתמורה לכך שראשי אגודת ישראל העולמית לא יעידו כנגד הקמת המדינה בפני ועדות החקירה הבינלאומיות שדנו בנושא. אלא שאגודת ישראל מעולם לא ביקשה הבטחות אלה, וממילא הן לא ניתנו במכתב האמור, שהוא היסוד להסדר ה"סטטוס קוו".

על פי המכתב האמור, שנשלח ביום 19.6.1947, גילה בן-גוריון, בשם הנהלת הסוכנות היהודית, את עמדתו בנוגע לנושאי דת ומדינה: יום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה שבת, תוך שבני דתות אחרות יורשו לשבות ביום המנוחה השבועי לפי דתם; בכל מטבח ממשלתי המכוון להסעדת יהודים יהיה מאכל כשר; הבטחת אוטונומיה מלאה של זרמי החינוך השונים, תוך שהמדינה תקבע מינימום של לימודי חובה (לשון עברית, היסטוריה, מדעים וכדומה) ותפקח עליהם. (ניתן לקרוא עוד על המסמך, וגם לקרוא את המסמך עצמו, במאמרו המרתק של מנחם פרידמן, "ואלה תולדות הסטטוס קוו: דת ומדינה בישראל", שפורסם בספר "המעבר מיישוב למדינה: רציפות ותמורות" בעריכת ורדה פילובסקי (אוניברסיטת חיפה, 1990)).

אז איך קרה שאנחנו חושבים שהסטטוס קוו כולל גם התחייבות לדיני אישות דתיים? ולמה אנחנו עדיין משתתקים בכל פעם שמישהו משתמש בנימוק של הפגיעה בסטטוס קוו? ואת מי הבורות הכפוייה הזו משרתת?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אייל גרוס  On 28 בנובמבר 2006 at 5:09 pm

    יש סתירה בדברי איתן, תחילה הוא מתרץ את הצעתו בכו שלא ראוי שבית המשפט יכריע בעניין, אך לקראת הסוף יוצא המרצע מן השק :

    ח"כ איתן הוסיף, כי הוא בעד זכויות אדם ובעד שלטון החוק אך נגד שישנו את הסטטוס-קוו באמתלה כזאת או אחרת, ועל כן מציע דבר פשוט מאוד, הפקיד יוכל לרשום גם נישואים של בני אותו מין וזאת בתנאי שיש חוק בכנסת שמאפשר לו לעשות כך.

    ח"כ איתן ציין, כי באופן אישי לא יתמוך בחוק שכזה, אבל לפחות יהיה תהליך ליבון, וחקיקה מסודרת. אולם, עד שישנו את הסטטוס-קוו הזה, הוא מציע לאותם אנשים שהם בני אותו מין, שרוצים לקיים חיי שיתוף–לפעול ולהשתמש בכלים אחרים העומדים לרשותם. ומציין שהוא לא בעד לשלול להם זכויות, או לפגוע בהם, הוא רק בעד זה שגם הם לא יפגעו במה שהרוב הגדול רואה כמוסד נישואים.

    http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=1790

    אז מה מפריע לו? שבית המשפט התערב או עצם הרישום? ואם הוא בעד זכויות אדם, למה יצביע נגד החוק???
    ולמה בדיוק הם פוגעים במוסד הנישואין כשהם מצטרפים אליו? האם המוסד לא יכול לעמוד בנטל הגדול הזה של הכלת בני הזוג מאותו מין שרוצים להנשא?

    אני חייב להגיד שבדיונים רבים שהשתתפתי בהם בועדת חוקה שבראשותו התרשמתי מכך שח"כ איתן הוא אדם ישר וכן אדם, פתוח ומקשיב – אם כי בהחלט השמרנות שלו לעתים הדהימה אותי. לאור ולמרות כל זה – התאכזבתי קשות מתגובתו. כנראה שבנושא הזה השמרנות שלו התגברה על ההגיון ועל המחויבות שהוא רואה עצמו מחויב לזכויות אדם

  • ברוריה  On 28 בנובמבר 2006 at 5:23 pm

    אולי באמת הגיע הזמן להפסיק לסגוד לסטטוס-קוו הזה?

  • איריס  On 28 בנובמבר 2006 at 5:27 pm

    ההגיון היחידי בחקיקה של איתן נעוץ בכך שכבר עתה נוצר מצב בלתי אפשרי ממש מבחינת רישום נישואין בישראל. הרי הבעיות של כהן גרושה הן זהות, והפתרון לא חדש, כלומר צו המחייב את משרד הפנים לרשום, אך אין כביכול הכרה בנישואין באופן מהותי. האופן שבו המצב הזה ממשיך להתקיים, מבלי שמסדירים את נושא רישום הנישואין בישראל, זועק לשמיים. הרי קיום הזכויות בישראל הופך להיות תלוי באמנות שונות ומשונות עם מדינות אחרות (ולאו דוקא בקשר לעניין הנישואין בהכרח אלא הכרה הדדית בפסקי חוץ וכולי), וישראל מדדה אחרי טלאים של הסדרי הכרה משונים, ומהווה חוכא ואטלולא עם כל סידור ה"טוס והתחתן" לפה ולשם. יש הגיון בדבריו שהגיע הזמן לדיון וחקיקה מסודרת. . פוליטית הוא מציע אתנן, השאלה מה התמורה ולאיזו עסקה הוא חותר. יתכן שיקריבו את ההומוסקסואלים על מזבח העימותים בין הפלגים הרוסיים (ליברמן ושות) ובין ש"ס – בגוש הימין. כלומר יבקשו להציע לדתיים עסקה שהם יסכימו בדוחק לנישואין אזרחיים (בשביל הרוסים) תמורת איסור נישואים של בני אותו מין. אם זה הרעיון, כדאי ללובי הרלוונטי להיערך ולחשוב על מהלך בולם.

  • אייל גרוס  On 28 בנובמבר 2006 at 5:35 pm

    אני נורא אוהב את הפשרות שההטרוסקסואלים החילונים והדתיים (שהם לרוב יהודים וגברים) עושים לעצמם על חשבון ההומואים והלסביות, (וגם על חשבון הערבים, הנשים וכו')
    וכו' וכו'.

  • עומרון  On 28 בנובמבר 2006 at 7:33 pm

    הפרשנות שלך לסטטוס קוו. הסטטוס קוו משקף עקרונות מחייבים בהקשר מסוים. הבעיה עם הסטטוס קוו היא הסטטוס קוו. כאשר ההקשר משתנה, מהות הסטטוס קוו משתנה. לכן טוענים שני הצדדים (חילוניים ודתיים) ובצדק כי הסטטוס קוו השתנה. לרעתם. בפועל, לדעתי, הסטטוס קוו השתנה מאוד לטובת המגזר החילוני.

    ברור שמה שמפריע לאיתן זה שבית המשפט מקבל הכרעות מסוג זה ובצדק. זה אמור להפריע לכל אזרח דמוקרטי. זו כמובן תעודת עניות לכנסת שמשאירה את ניהול נורמות המדינה לידי גוף שאינו ייצוגי. ולמרות זאת זה לא תפקיד בג"ץ. ישנם נושאים שבהם בג"ץ צריך להתערב למרות שזה לא תפקידו וישנם נושאים שלא. אני לא בטוח מה מאילו זה המקרה הזה, אבל בכל מקרה עדיפה חקיקה על פני פסיקה בנושאים מסוג זה.

  • איריס  On 28 בנובמבר 2006 at 7:41 pm

    מסכימה, אך אל תהרוג את המבשר. זו לדעתי פרשנות אחת למהלך שלו ואם נערכים מראש, אפשר לסכל לפעמים גם קואליציות כאלה. תלוי כמובן במספרים ובקונטקסט הפוליטי באותו זמן.

    אני תוהה מה היה קורה, ב"תרגיל מחשבתי של אילו …" לולא התערב בג"צ מהתחלה בהחלטת פקיד הרישום, כלומר היה מקפיא את המצב לפי התחיקה. האם יתכן שהמחאה היתה מחייבת שינוי מהותי יותר מאשר סוכנויות נסיעות לקנדה מכסיקו וקפריסין ? אין לי מושג, אבל לפעמים נראה שהתיקונים והנצחונות הקטנים האלה הם שסתום לחץ שבעצם כולם מסכימים לו כדי להקפיא בסופו של דבר את ליבו של הססטוס הקוו. שעיקרו הוא אי הוודאות והתלות בממסדים לקבל את הזכויות שלך, כך או אחרת.

  • אייל גרוס  On 29 בנובמבר 2006 at 1:03 pm

    כתבתי למיכאל איתן:

    אכזבת אותי קשות בעמדתך, מה גם שציינת שאפילו אם יהיה הצעת חוק כזו תצביע נגדה.

    האם היחסים שלי ושל בן-זוגי פחותים בעיניך מיחסים בינך ובין רעייתך שתחייה, וראויים לפחות רישום, הגנה והכרה? ואם בית המשפט לא יכול להתערב בזה, שזה עניין מובהק של שוויון וגם של יישום הלכת פונק שלזינגר על רישום נישואין קפריסין, אז בשביל יש בית משפט?

    הוא ענה לי, והתיר לי לפרסם את התגובה

    צר לי שאיכזבתי אותך

    מה לעשות זה קורה לי מדי פעם כשאני מביע דעות

    שאינן מקובלות על חלק כזה או אחר מהציבור

    לידיעתך , איני שולל רישום והגנה על זכויות של מי שמנהלים משק בית משותף,

    בברכה

    מיכאל איתן

  • אייל גרוס  On 1 בדצמבר 2006 at 6:14 pm

    http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=1795

    לא ממש משכנע – אני רוצה לראות אותו קודם מעביר חוק שמקנה זכויות מלאות ושוות לזוגות לא נשואים לרבות מאותו מין לפני שהוא מגיש הצעות מפלות מהסוג הנוכחי שהגיש עכשיו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: