חד-מין זה שאינו אחד

אחרי שהעליתי כאן כמה נימוקים בשבחה של התקינות הפוליטית (ואפילו זכיתי לאיזכור בויקיפדיה), הגיע הזמן להשתלח בה קצת. התקינות הפוליטית הופכת בעייתית בשני מצבים עיקריים: בידי קבוצות מיעוט ההופכות את הביטויים התקינים פוליטית לכלי בידיה של משטרת מחשבות, ובידי הקבוצות המדכאות, המשתמשות בביטוי התקין פוליטית כדי לטשטש את המציאות המדכאת, וכתוצאה מכך גם לתרום להנצחתה. ובאופן אירוני, הדרך שבה קבוצות המיעוט משתמשות בתקינות הפוליטית כדי ליישר חברים שסוטים מן הקו הרשמי של המפלגה משרת דווקא את האינטרסים של הקבוצה המפלה.

לפני כמה שבועות, כשפירסמתי מאמר שבו השתמשתי בביטוי "זוגות חד-מיניים" ננזפתי על ידי חברים שטענו שלביטוי הזה יש קונוטציה זואולוגית, כדבריהם, ושמן הראוי היה שאכתוב "בני זוג מאותו המין". הם הוסיפו וציינו את ההישג שבכך שבבית המשפט העליון ובכנסת כבר לא משתמשים בביטוי זה. הנה, אפילו הצעת-חוק הומופובית ומפלה מבית מדרשה של ש"ס כתובה בלשון תקינה פוליטית, כלומר לא פוגענית!

אז השאלה הראשונה שעולה, היא מה זה משנה אם השפה היא תקינה פוליטית, כשהכוונה היא זדונית? האם יש כאן הישג כלשהו, ואם כן, אז של מי? והתהייה השנייה היא בנוגע לסכנות שבתקינות הפוליטית. אבל מה שמטריד בעיני יותר מכל הוא המימד של משטרת המחשבות שגישה שכזו לשפה מקבלת. היחס האינסטרומנטלי לשפה משכיח את העובדה שלפעמים יש גם מציאות, ושלא ניתן לפתור בעיות חברתיות, תרבותיות או משפטיות אך ורק באמצעות החלפת המונח. צריך להתמודד עם האפליות עצמן.

לגופו של עניין, אני באמת ובתמים לא מוצא בביטוי "חד-מיניים" שום פסול ושום קונוטציה זואולוגית כפי שנטען על ידי חבריי, אבל אולי באמת יש פה משהו שאני לא קולט. לי זה נשמע כמו תחליף יפה מאוד ל-same-sex (הרי גם sex, ממש כמו מין, כולל משמעויות ביולוגיות אבל גם אנושיות לגמרי).

אבל מה שקורה לנו, כשאנחנו נתפשים לתקינות של הביטוי (או לאי תקינותו), הוא שאנחנו מזניחים את המהות: על מה המאמר? האם אנחנו מסכימים עם הטיעונים שהוא מעלה או שאנחנו חולקים עליהם? כל זה מתפוגג בגלל הזעם הקדוש על כך שכותבו אינו מכיר בהישג של הכנעת בית המשפט העליון וחברי הכנסת והחלפת ה"חד-מיניים" ב"בני זוג מאותו מין". במקום להתרכז במאבק באפליה, אנחנו מתחילים להיאבק זה בזה ולהאשים זה את זה בשימוש בשפה לא ראויה.

וכאן, משטרת התקינות הפוליטית נמצאת, שלא בטובתה, מסייעת גם למי שמפלה. כידוע, גם החוקים הישראלים המפלים ביותר בין גברים ונשים משתמשים במילה "אישהּ" במקום "בעלהּ". זה משנה משהו בעולם האמיתי שהביטוי הוא תקין פוליטית? המצב המשפטי הרי נותר דכאני ומפלה: קשר הנישואין הדתי הוא קשר של בעלות: עם הקידושין, האישה הופכת לקניינו של הגבר, והוא הופך לבעלה. אישה נשואה כדת משה וישראל, שאומרת "אישי" או "בן זוגי" במקום "בעלי" מבטאת אמנם שאיפה אמיתית ומוצדקת לשוויון, אבל גם משתתפת, מבלי משים, במשחק המתוחכם והבוגדני של הלשון הנקייה: טשטוש (ואולי אפילו הכחשת) המצב המשפטי האמיתי.

(וכזכור, יש לא מעט נימוקים בשבחה של התקינות הפוליטית.)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורה לב-רון  On 31 בינואר 2007 at 7:49 pm

    וקשה לשנות מציאות. כבר בילדות החליפו לנו בבי"ס את השמש בשרת, ועדיין הוא ניקה את הכיתות המזוהמות.

  • אלה  On 31 בינואר 2007 at 8:28 pm

    לנו ביסודי החליפו את השרת בשמש, בטח מאותן סיבות עצמן

  • אייל גרוס  On 31 בינואר 2007 at 10:35 pm

    same sex
    תרגום
    אותו מין
    לא חד מיני
    אם אותו מין זה חד מיני – האם הטרוסקסואל זה דו-מיני? לא. כי דו-מיני זה ביסקסואלי.
    חד – מיני – תפיסה עוד יותר רדוקטיבית של מיניות.
    קונטוציה זואולוגית? סתם כי מזכיר חד-תאיים, לא עקרוני.
    אבל איכשהו אותו מין נשמע לי יותר תיאורי של פרקטיקה מסוימת ופחות מהותני. אולי זו רק האוזן שלי. כנראה שלא.

  • צבי  On 2 בפברואר 2007 at 10:33 am

    אייל, לא כתבתי "תרגום", אלא "תחליף", משום שאי אפשר לתרגם את same sex מבלי שהדבר יישמע משונה. אני עדיין לא רואה את הבעיה ב"חד-מיני". אנחנו אומרים "משפחות חד-הוריות", "תא משפחתי", ו"משפחה גרעינית", ואיש לא חושב (אני מקווה) שיש פה רדוקציה של חיים שלמים ועשירים לעולם המיקרוביולוגיה (שגם הוא, אגב, עשיר למדי). השאלה העקרונית נותרת בעינה: מהי מטרת "חינוך" בית המשפט העליון או בית המחוקקים: שידברו כפי שאנחנו חושבים שיפה לדבר, או שלא יפלו נגדנו.
    לפני כמה שנים, אגב, נעמי שמר, שהייתה חברת האקדמיה ללשון העברית, הציעה את המילה "תוֹמיני/ת" (מלשון "אותו המין") כתחליף להומו או ללסבית. עד כמה שאני יודע, הצעתה לא התקבלה.

  • מורן  On 3 בפברואר 2007 at 9:22 pm

    התקינות הפוליטית היא פשוט דרך אחרת לומר את אותם דברים פוגעניים.אני רואה בזאת צביעות.
    לטעמי המילים אינן משנות את המהות, או הכוונה.
    רק כשאלו ישתנו,אפשר יהיה לחשוב על ביטויים הולמים, מילים נכונות.
    עד אז,לא ממש משנה באילו אותיות וסימנים משתמשים לבטא את אותו מצב.
    ואפילו יותר מכך, הצביעות בולטת הרבה יותר שמנסים דרך המינוח לצאת ידי חובה…
    מסכימה עם כל מילה שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: