חוכמת הסריס, טיפשות הקוראים?

בשנת 1836, עשרה ימים לפני שהסולטן העותומאני עמד להודיע על רפורמות בשיטת הממשל, נעלמו ארבעה צוערים מצבא האימפריה, ואחת מנשות ההרמון נרצחה דקות לפני שהיא אמורה הייתה להיות מובאת לסולטן כדי לבלות איתו את הלילה. גופת הצוער הראשון מופיעה בתוך קדרה ענקית המשמשת את גילדת מבשלי המרק במצעדם השנתי, ומכאן והלאה, בפרקי זמן קצובים, יופיעו גופות הצוערים כולן, כל אחת מושחתת בדרך מזוויעה שונה.

על החקירות מופקד גבר מסורס – יאשים טוגאלו. יאשים הוא בשלן חובב (אפשר בהחלט לחלץ כמה מתכונים מפתים מהספר), וכפי שניתן להבין מאופן רציחתו של הצוער הראשון, מטאפורת הבישול תלווה את הקוראים לאורך הספר כולו (וגם תאכיל אותם בכפית). יאשים גם מקושר במקומות הנכונים. חברו הטוב ביותר הוא שגריר פולין, פאלבסקי, גם הוא יישות מסורסת (אם כי מטאפורית), בגלל חולשת המדינה שאותה הוא מייצג. אבל מצוייד בחסינות דיפלומטית ובלא מעט חוצפה, פאלבסקי מתגלה כמי שבהחלט אפשר לסמוך עליו.

יאשים נזקק למחקר היסטורי יסודי כדי שניתן יהיה להבין את הרציחות המתרגשות על איסטנבול, משום שהוא סבור שהעיתוי, עשרה ימים לפני כניסתן לתוקף של הרפורמות, אינו מקרי. מסתבר שעשר שנים לפני כן, חיסל הסולטן, במין ליל סכינים ארוכות עותמאני, את יחידת היניצ'רים (על-שמה קרוי הספר במקור, "עץ היניצ'רים", The Janissary Tree). יחידת היניצ'רים הייתה יחידת-עילית מובחרת אשר ברבות השנים ובגלל הכוח הרב שצברה הפכה מושחתת והפילה את חתיתה על איסטנבול השלווה לאחר שהשתלטה על איגוד הכבאים והפכה למעין אירגון פשע שפועל בסגנון הפרוטקשן. הם היו מעלים באש רבעים שלמים של העיר אם לא נענו דרישותיהם, וסירבו לכבות את השריפות. דיכוי היניצ'רים היה עקוב מדם ויאשים מניח, שלהבת היניצ'רים לא כבתה לגמרי, וכעת היא מאיימת להתפרץ מחדש.

"חוכמת הסריס" הוא ספר בלשי המערב כמה תתי-ז'אנר. הז'אנר הראשון הוא הפעולה נגד הזמן: בכל כמה ימים מופיעה גווייה, והבלש יודע שככל שימהר לפתור את התעלומה, יציל יותר אנשים. כל גופה שמתגלה גם מצביעה על מגבלותיו ומעמידה אותו בסכנה של אובדן יוקרתו ואולי גם מישרתו. הז'אנר השני הוא ז'אנר הבלש המעורב: הבלש עצמו נרדף על-ידי הרוצח או הרוצחים, והפרדוקס של התקדמות החקירה מצד אחד, והתגברות הסכנה לחייו כתוצאה מהתקרבותו אל הרוצח מצד שני, מניע את העלילה באופן אמביוולנטי למדי, שהרי מה הטעם בתעלומה פתורה, אם הבלש צורף לקורבנותיו של הרוצח?

אבל יש לספר יומרה נוספת, וכאן לדעתי הוא כושל. זוהי היומרה ההיסטורית-תרבותית. הבלש שלנו, יאשים, אינו שוטר במשטרת ניו יורק וכאן זה לא "חוק וסדר". כאשר הבלש פועל בימינו ובעולם דומה לשלנו, התרבות הסובבת אותו היא שקופה. גם הוא וגם הקוראים (או הצופים) מכירים את הקודים שלה ומפענחים בהתאם את העלילה. אם הבלש חוקר חברה סגורה מסויימת (המכון הפסיכואנליטי, הקיבוץ וכדומה), או מוסע אחורה בזמן למקום אחר, כמו איסטנבול של ראשית המאה ה-19, לא ניתן להניח ידע מוקדם של הקוראים, ובכלל, עצם לימוד הקודים התרבותיים ופענוחם מהווה חלק מפענוח התעלומה. ב"חוכמת הסריס" יאשים עושה את שני הדברים גם יחד. מבחינה עותמאנית פנימית, הוא חוקר כת סגורה ומסוגרת שלא לגמרי מוכרת לו. אבל עבורנו, הקוראים במאה העשרים ואחת, הוא חוקר עולם שונה לגמרי משלנו, ולכן לא רק הוא צריך להשכיל בנוגע לכת שאותה הוא חוקר, אנחנו צריכים ללמוד על התרבות של הבלש עצמו.

הרקע ההיסטורי הנחוץ, לכאורה, להבנת התעלומה מופיע ב"חוכמת הסריס" באמצעות נאומים של דמויות או מונולוגים פנימיים של יאשים. הקטעים האלה משונים מאוד, משום שספר שנוטף מפעולה ומסצנות רבות-תנופה עוצר לצורך שיעור היסטוריה קצר, בכל פעם שנדרש, לדעת המחבר, לפרש את ההתרחשויות. וכך, למרות שחציו הראשון של הספר מהודק ונקרא בנשימה אחת, בחציו השני הוא פשוט מתפורר וכבר לא כל כך מעניין לעקוב אחריו.

בעיה אחרת היא קהל היעד של הספר. מהר מאוד מתברר שנוסף על קוראות וקוראי הספרים, הספר מכוון לקניינים בהוליווד. החלוקה ל-132 פרקים קצרצרים שכל אחד מהם הוא סצינה שלמה  מתחילתה ועד סופה, הפעולה הקולנועית (בשלב מסויים יאשים מוצא עצמו תלוי על בלימה מעל דוד רותח של צבע) שמזכירה יותר מדי סצינות מסרטי אינדיאנה ג'ונס (בין היתר בגלל האוריינטליזם המוקצן של הסיפור) מעידים על כך שגודווין שואף למקום נוצץ יותר ורווחי יותר מרשימת רבי המכר. בסופו של דבר, היד המחושבת כל כך של הסופר בכתיבה, בעריכה, ובמחשבות על שיווק עתידי הופכת את "חוכמת הסריס" (בתרגומה המוקפד והמדוייק של אופירה רהט, יש לציין) למוצר קר, נוסחתי ומאכזב.

* הרשימה מתפרסמת השבוע (בנוסח מעט שונה) בטיים אאוט.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: