חמש בלי רפי רשף

תודה לרחלי שבי ולרונית ליברמנש על ההזמנה, והנה תרומתי הצנועה לקורפוס החמישיות שהולך ונבנה כאן בימים האחרונים:

1. בשנה האחרונה איבדתי 18 ק"ג ממשקלי. הכל התחיל בינואר שעבר. אז כבר איבדתי שניים שלושה קילוגרמים בעקבות הפסקת הטיפול המונע למיגרנות שקיבלתי במשך כמעט שנתיים (ראו בסעיף הבא) ושתופעת הלוואי שלו היתה עלייה ניכרת במשקל. בינואר 2006 התחלתי לסבול מכל מיני תופעות נוירולוגיות (כאבים ואובדן שליטה באחת הרגליים), ואחרי היטלטלות בין רופאים אדישים, אינספור בדיקות ואלפי שקלים לרפואה פרטית, אושפזתי במחלקה נוירולוגית. גם שם חקרו, ניקבו, שיקפו וסרקו, והגיעו למסקנת ביניים שזו טרשת נפוצה. הייתה דרמה גדולה. אחר-כך התחרטו, ושיחררו אותי (ואישפזו שוב) עם אבחנה של דלקת בחוט השידרה, שכנראה כבר עברה, אבל הותירה אחריה שובל עז של כאבים.

וכך מצאתי את עצמי מבלה את הקיץ האחרון שלוש פעמים בשבוע בבית החולים: פעמיים בשבוע פיזיותרפיה ופעם היפנוזה. למדתי שההיפנוזה הקלינית היא כלי רב עוצמה לשליטה בכאבים. היא גם מאוד עזרה לי למיגרנות. אבל בדרך, התיאבון קצת התקלקל, והשלתי במהירות 18 קילוגרמים. לפחות משהו חיובי יצא מכל הסאגה הזו. התרגלתי לאכול מעט, ואני גם אוכל הרבה יותר בריא, וכך, בלי שהתכוונתי לעשות דיאטה, מצאתי את עצמי אתמול במסע קניות של מכנסיים, משום שירדתי בשתי מידות. הכאבים עוד לא עברו לגמרי, אבל אני מקווה שהם יסכימו לעזוב ממש בקרוב. אני עדיין עובד על זה. אולי יום אחד, כשאהיה פחות סחוט, אכתוב על השנה הזו קצת יותר.

2. אני סובל ממיגרנות מאז שאני זוכר את עצמי. לפני כחמש שנים זה הפך ממיגרנות לכאב ראש יומיומי שנמשך במשך כמעט שנתיים, עד שפניתי לנוירולוגית שמתמחה בכאבי ראש, והיא רשמה לי טיפול מונע (בֶּקסטרה, שבינתיים כבר נאסרה לשימוש בגלל מוות של כמה חולים, וזוֹלוֹפט). להוציא תקופות של התפרצות מחודשת, הטיפול עזר והחזיר את המיגרנה הישנה והטובה למצב המוכר של התקף קשה פעם בשבוע-שבועיים. מי היה מאמין שאתגעגע למיגרנה, אבל מסתבר שכאב בלתי-נפסק בלי שום הקלה במשך שנתיים יכול לגרום לאדם להתחנן למיגרנה רגילה (Classic Migraine, כמה שאני אוהב את השם הזה!). בסופו של דבר, גם הטיפול המונע הזה הפסיק להיות אפקטיבי, ורגע אחרי שהפסקתי אותו, מתוך ענן מחודש של כאב ראש תמידי, פרץ לו משבר נוירולוגי חדש (ראו סעיף 1).

3. היום אני נקי (כמעט לגמרי) מכדורים. המיגרנה שוב מיגרנה, כלומר התקף פה ושם (לצערי יותר פה מאשר שם), ואז יש כלי נשק יעיל רוב הזמן: טבליה מתמוססת מתחת ללשון של ריזאלט (כ-60 שקלים לכדור, לא בסל התרופות, כמובן), וכמובן ההיפנוזה. הקלטה של המטפל שלי מהמחלקה הנוירולוגית שבה הייתי מאושפז, אחת-עשרה דקות וחמישים ושתיים שניות של קול נמוך ומרגיע שבסופן אני מגיח רענן ובדרך כלל גם נטול כאבים. עד המשבר הבא.

4. החלום שלי הוא לכתוב ספר בישול ולהגיש תוכנית בישול. התחלתי כאן מדור בישול, אבל בינתיים אני לא כל כך מתמיד (אולי כי התיאבון עדיין לא משהו). אני מבטיח לנסות להשתפר, במיוחד לאור הגלים שהיכה הפטנט לבישול ביצים קשות.

5. עוד חלום הוא שיתוף פעולה עם מוסיקאי/ת: אני אכתוב את המילים והוא או היא – את המוסיקה. זה יכול להיות שיר, תקליט, או יצירה דרמטית ארוכה (אופרה, למשל). הרבה מהכתיבה שלי ממילא נכתבת למוסיקה (פרקים שלמים ברומן הראשון שלי נכתבו לפי מוסיקה של פיליפ גלאס), כך שחשבתי שזה יהיה נהדר לשתף פעולה עם מוסיקאי.

עד כאן. אני מזמין את עמליה רוזנבלוםאייל גרוס, אורית קמיר ויובל סער.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביגיל  On 5 בפברואר 2007 at 3:44 pm

    וואוו, זה בלתי נתפס.
    תרגיש טוב!
    אגב, מה עם טיפול אלטרנטיבי?

  • צבי טריגר  On 5 בפברואר 2007 at 4:18 pm

    תודה, אביגיל. ניסיתי במהלך השנים שיטות שונות, רובן בהצלחה חלקית בלבד (אקופונקטורה, הומאופתיה, כירופרקטיקה ועוד). רק לנטורופתיה סירבתי. אני מעדיף לחיות עם מיגרנה ולא לוותר על חצילים ועגבניות.
    אגב, מכל השיטות, מצאתי שדווקא שיטה קונבנציונאלית לגמרי הייתה הכי אפקטיבית בטיפול בכאב – היפנוזה.

  • גיל  On 5 בפברואר 2007 at 5:39 pm

    היתה הדבר היחיד שעזר לי כשהיו לי 4 שנים של תופעות קצת שונות משלך אבל מאותה משפחה. גם אני עברתי שנתיים של תרופות חזקות, אקופונקטורה, הומאופתיה, רפלקסולוגיה ומה לא, ובסוף הגעתי מיואש לגמרי לנטורופת. הפסקתי לאכול עגבניות, פלפלים, תפוחי אדמה וחצילים למשך שנתיים. זה עבד כמו קסם, לאט לאט כל התופעות נעלמו. לא האמנתי. היום, אחרי 3.5 שנים, חזרתי לאכול הכל וזה לא גורם לי נזק. כאילו שהגוף התנקה, לא יודע להסביר.

    קשה לי להבין איך אתה מעדיף מיגרנות קשות על הימנעות מכמה ירקות. כנראה שאני הייתי יותר נואש ממך כשהגעתי לשם כי היה לי ברור שזה שווה את המאמץ.

  • fush@bezeqint.net  On 6 בפברואר 2007 at 12:39 am

    מרתק…כמה בלוגרים התחילו לרשום על ההתפשטות של המשחק. כמו תועלת שמפשיטה מהכותבים האנונימיים את בגדיהם. נידמה לי מיום ליום שמרגע שהשרביט הגיע לידי הכותב (ואני בהם) ניתנה לו הזדמנות פז לחשוף 5 נקודות שלא היה פותח אלמלא לא היה מועבר אליו השרביט. ניסיתי לעקוב אחרי התפתחות החשיפה לאחר שהוא הועבר אליי לפני כמה ימים, והכמות בלתי נתפסת.

    בכל מקרה, לגבי המיגרנות- רפואה שלמה!

  • musa g  On 6 בפברואר 2007 at 12:41 am

    קודם כל איחולי בריאות, בלי כאבים ומיגרנות. לא קלסיות ולא מודרניות.
    אשמח אם תוכל להפנות לקצת חומר בנושא ההיפנוזה הקלינית. לא שאני מתעצל לגגל, אבל מעט סינון עשוי לעזור מאד. אחת השאלות שמטרידות אותי היא פוטנציאל הנזק שיש בניטרול תחושת הכאב, מעצם היותה תמרור אזהרה. האם ההיפנוזה נחשבת לטיפול שאינו סיפטומטי בלבד?

  • רונית  On 6 בפברואר 2007 at 9:51 am

    רפואה שלמה, כפי שאומרים אצלנו ב"בר-אילנית" מדוברת 🙂
    האם היפנוזה תגמול אותי *לצמיתות* מעישון?

    מישהו יודע האם ניתן לקבל טיפול בהיפנוזה בבי"ח איכילוב?

  • צבי טריגר  On 6 בפברואר 2007 at 1:27 pm

    ל-musg: יש כמה כתבי עת רפואיים מעניינים שעוסקים בתחום: JOURNAL OF PSYCHOSOMATIC RESEARCH, International Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, American Journal of Clinical Hypnosis ועוד.
    תמצא אותם בגוגל בקלות. אפשר לקרוא בהם בספריות של חלק מהאוניברסיטאות, ובאופן מפתיע, לפחות את חלק מהמאמרים אפשר לקרוא גם בלי תואר ברפואה, אם כי יש מאמרים מאוד טכניים ולא נגישים למי שאינם בעלי השכלה בתחום.
    ממה שאני מבין, השימוש בהיפנוזה לא בא במקום טיפול בגורמי המחלה, אלא בנוסף, כך שאין סכנה של התמקדות בסימפטומים על חשבון הגורמים. בכאבים דוגמת מיגרנה או כאבים עצביים אחרים שאין להם גורם אורגני ידוע שניתן לטפל בו, ההיפנוזה מאוד אפקטיבית (שוב מניסיוני האישי).
    ולרונית – תודה על האיחולים וד"ש.

  • מעיין  On 17 בפברואר 2009 at 6:48 pm

    שלום
    האם אפשר להתייעץ איתך בקשר לטיפול ההיפנוטי שעברת. אני סובלת ממיגרנות כשלוש שנים ומשהו בתוכי מרגיש שהיפנוזה יכולה לעזור, האם היא עוזרת, כמה טיפולים צריך, ואיך יודעים למי ללכת. מקווה לדבר איתך בהקדם , תודה וכל הכבוד על ההתמודדויות שעברת. מעיין

  • צבי טריגר  On 17 בפברואר 2009 at 7:58 pm

    תודה, מעיין, על התגובה. אני טופלתי ביחידה להיפנוזה קלינית בבית חולים וולפסון בחולון. קיבלתי הפנייה מהנוירולוגית שלי. אני לא יודע אם רופא משפחה יכול להפנות או שחייבים הפנייה מנוירולוג. כדאי שתבררי את זה בקופת החולים שלך. הטיפול מאוד עזר, אבל זה לא מתאים לכל אחד (מסתבר שיש אנשים שלא יכולים להתהפנט). נדמה לי שקיבלתי שמונה טיפולים (זה היה די מזמן). הם לא היו בסל הבריאות ועלו אז כ-180 ש"ח לטיפול (אולי דברים השתנו מאז).
    שיהיה בהצלחה, ואם את הולכת על זה, אשמח אם תעדכני. וכמובן – תרגישי טוב!

Trackbacks

  • By המשתה - אייל גרוס on 6 בפברואר 2007 at 8:11 pm

    יעל ביקשה ראשונה, תוך שהיא חורגת מכללי המשחק. יאיר ביקש שני, תוך שהוא פועל בתוך כללי המשחק. בתוך הכללים פעל גם צבי שביקש שלישי. יש לי ספקות לגבי כל העניין, והתלבטתי, אבל הנה אני משתתף. את עמ

  • By פורטפוליו on 10 בפברואר 2007 at 6:00 pm

    אחרי שבערך כבר כולם השתתפו, צביקה הזמין אותי, ובגלל שהייתי השבוע בתורכיה (עבודה) רק עכשיו שמתי לב. כך או כך עדין לא החלטתי אם מדובר באיחור אופנתי למסיבה הכי מגניבה או מרוב שאני מגיע מאוחר כבר כולם הלכ

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: