חמישים ותשע

ב-18 ביוני 1948 קיבלה ועדת האו"ם לענייני זכויות האדם את נוסח ההכרזה ברוב של 12 מתוך 15 החברות בוועדה. ברית המועצות (שלה היו שני קולות) ויוגוסלביה נמנעו בהצבעה.

"ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם"

לדיווח המלא מהניו יורק טיימס מיום 18.6.1948 ולנוסח הטיוטה לחצו כאן.

לנוסח עברי של ההכרזה האוניברסלית מיום 10 בדצמבר 1948 (המסמך הסופי שמבוסס על ההכרזה מה-18.6) באתר הכנסת לחצו כאן.

להיסטוריה של יצירת המסמכים (באנגלית) לחצו כאן.

מלחמת העולם השנייה והשמדת היהודים היו מהנימוקים המרכזיים להכרזה. והנה, חמישים ותשע שנים לאחר מכן, נדמה שמדינת ישראל הפכה את האפליה ואת הפרת זכויות האדם למטרה קיומית כמעט: אפליית נשים בדיני המשפחה והעבודה, אפליית הומואים ולסביות (הכנסת לא הצליחה להכניס את המילה "שוויון" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל דומה שהיא מצליחה די בקלות להכניס את האפליה לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל), אפליה על רקע מעמדי, אפליה על רקע גזעני, הזנחה פושעת של תושבי קו העימות, חנק הפלסטינים בשטחים הכבושים, אפליית אנשים עם מוגבלויות, אפליית מהגרי עבודה, אליפות העולם בסחר בנשים שמושתת על חטיפה, אונס ורצח של נשים, ועוד סוגים שונים ומשונים של אפליה.

נכון, ישראל לא יוצאת דופן, וגם בארצות הברית ובאירופה יש גזענות, שנאת נשים, הומופוביה ושאר דעות קדומות, אבל לפעמים נדמה שדווקא התלמידה הצעירה עולה על מורותיה הוותיקות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: