מי שאוכל לבד 2: טארט ריבת פירות לאחד

הטור מתפרסם היום בוואלה! אוכל.

הייתי עובר לגור במטבח של מרתה סטיוארט. הסט שבו מצולמת התוכנית (שמשודרת בארץ בערוץ החיים הטובים) הוא העתק מדוייק של המטבח באחד מבתיה של סטיוארט, והוא בגודל של שלוש דירות מגורים תל-אביביות ממוצעות, לפחות.

כך זה התחיל: לקראת הביקור האחרון בניו יורק שלחתי בקשה דרך האתר marthastewart.com לקבל זוג כרטיסים לצילומי התוכנית, ולהפתעתי הגיע אימייל כמה ימים לפני נסיעתי עם תאריך, שעה והוראות מדוייקות איך להגיע, מה ללבוש וכיצד להתנהג בזמן הצילומים. מותר לצלם, אבל רק בהפסקות הפרסומות. אסור לדבר בטלפון. חובה למחוא כפיים כשאומרים לנו. וכדאי להתלבש יפה, כי מראים את הקהל. בלי סנדלים או קפקפים, בלי מכנסיים קצרים או גופיות, חולצות חלקות בלי פסים או משבצות עדיפות, ומומלצים צבעים בהירים. ג'ינס זה בסדר, אבל לגברים מומלץ ללבוש מכנסי חאקי, וגם ז'קט. האורחים באולפן יהיו: ליז הרלי וחוליו איגליסיאס.

המטבח באולפן של מרתה סטיוארט

ביום המיועד התייצבנו, פיבֶּה, חברתי מימי הלימודים באוניברסיטה, ואני, בסוף התור בכניסה לאולפני NBC בצ'לסי. עשרות נשים בלונדיניות כבר ניצבו בשקט ובהתרגשות בתוך, אוחזות בספר של סטיוארט, בתקווה לזכות בחתימה, ופיבה (האסטונית) ואני היינו הלא אמריקאיים היחידים בתור, ובנוסף אני הייתי הגבר היחיד. כיוון שהגענו רק חצי שעה לפני השעה שהייתה נקובה בהזמנה, היינו די אחרונים בתור (מסתבר שכדי להיות ראשונים צריך היה להגיע למעלה משעתיים לפני פתיחת הדלתות). הבנו שבטח נשב אי-שם מאחור, באחת השורות האחרונות ביציע, ולא נצליח לראות הרבה.

כשהגענו לכניסה, עברנו דרך גלאי מתכות. התכשיטים של פיבה ציפצפו, והיא נאלצה להסיר אותם. הגלאי עדיין ציפצף, והיא נפטרה מהחגורה ומהנעליים, מהשעון ומהמשקפיים, ועדיין, הצפצוף לא חדל. בירור מקיף העלה שמטבע של סנט במכנסי הג'ינס שלה הוא הגורם לחשש הביטחוני.

קיבלנו שני כרטיסים. נכנסנו לאולם המתנה גדול, שקירותיו מכוסים בתמונות של מרתה (כך האמריקאים קוראים לה): מרתה עם פאו פאו הכלב, מרתה עם החתולים אלקטרה וסיריוס, מרתה עם אמה הקשישה, מרתה התינוקת בזרועות אמה הצעירה, מרתה הצעירה עם בתה הפעוטה, מרתה הבוגרת עם בתה הבוגרת. כל אחד קיבל בקבוק מים מינרלים ובראוני (אלוהי), ושמענו שוב תדרוך על כללי ההתנהגות באולם.

ועכשיו נשמע כרוז: "אנא הסתכלו על הכרטיס שבידיכם. אם יש עליו כוכב צהוב, גשו לכניסה לאולפן". הסתכלנו על הכרטיסים שלנו. עיגול סגול. נשארנו לשבת. כשאזלו הצהובים, הכרוז המשיך: "ריבוע אדום", "משולש כחול" ועוד צורות וצבעים שאני לא זוכר עכשיו. נותרנו, מתוך מאות שנכנסו לאולם ההמתנה, אולי חמישה עשר אנשים. הסתכלנו זה על זה, ואמרנו בעצב: "יציע". ואז הכרוז ביקש את אנשי העיגול הסגול אל האולפן. קמנו, מאוכזבים קצת, וניגשנו אל הכניסה. את העיגולים הסגולים שנכנסו לפנינו שלחו אכן ליציע, לפינה הרחוקה ביותר, אבל אותי ואת פיבה תפסה בידינו אשה עם אוזניות ותג שכתוב עליו "צוות" על חזה, ושאלה אם יהיה אכפת לנו לשבת בשורה הראשונה באמצע, מול מרתה, כי אנחנו נראים הכי טוב מכולם, ומרתה אוהבת לדבר אל אנשים יפים. מי אנחנו שנסרב לבקשה כזו? אז הסכמנו לוותר על מקומותינו בפינה ביציע, וכך, במשך שעתיים של צילומים, מרתה דיברה אלינו, חוליו איגליסיאס שר לנו, וליז הרלי עשתה לי עיניים בעודה מדברת על ליין בגדי הים החדשים שהיא בדיוק השיקה.

מרתה ואנשי הצוות בהפסקת הפרסומות

פיבה, שהייתה הנסיינית של כל הבישולים שלי בתקופת מגוריי בניו יורק לחשה לי כל הזמן שחבל שאני כבר לא גר שם, כי היא אכלה הרבה יותר טוב לפני שעזבתי, ושמרתה עוד עלולה לגרום לה להתחיל לאהוב לבשל. אבל פיבה כבר לא לבד ויש לה חבר שמבשל נפלא. אני, לעומת זאת, שכל קדחת הבישולים שלי החמירה דווקא כתוצאה מפרידה מחבר, עדיין ממשיך לבשל לעצמי.

מתכון: טארט ריבת פירות לאחד

הבעיה הכי גדולה, לדעתי, בבישול לאחד, היא אפייה, ובעיקר אפיית עוגות. קינוחים יכולים להוות מכשלה רצינית לדיאטה, או סתם לאורח חיים בריא, ולכן מי שאוהב קינוחים צריך למצוא דרך להתגבר על הסכנות הטמונות בעוגה נפלאה שממתינה בשקט במקרר.

הטארט שכאן הוא נפלא, והיתרון הוא שהכנה אחת מניבה שמונה טארטים אישיים. שומרים את יתרת הבצק במקפיא, ובכל פעם שמתחשק, מפשירים בצק שמספיק לטארט אישי אחד, מרדדים, ממלאים ואופים. המתכון הזה הוא עיבוד שלי לטארט ריבת דובדבנים שהשף האמריקאי מריו בטלי הכין בתוכנית של מרתה סטיוארט.
 
המצרכים לבצק (8 טארטים אישיים או טארט אחד גדול):
½ 2 כוסות קמח לבן
½ כוס סוכר לבן
קורט מלח
קליפה מגוררת מלימון אחד
250 גרם חמאה (ללא מלח), קרה מאוד, חתוכה לקוביות קטנות
3 חלמוני ביצה
¼ כוס פורט (או יין קינוח מתוק אחר)
 
למילוי (הכמות מספיקה למילוי טארט אחד):
3 כפות ריבה (אני משתמש ב"מעדן ארבעה פירות" של סן דלפור)
כמה טיפות של מים רותחים
קורט פלפל שחור (כן, זו לא טעות)
 
 הכנה:

  • מניחים בקערה של מעבד מזון (עם להב פלדה) את הקמח, הסוכר, המלח וקליפת הלימון ומערבבים כמה שניות.
  • מוסיפים את החמאה, ובאמצעות לחצן ה-pulse מערבבים בפעימות קצרות, עד שמתקבלת תערובת פירורית.
  • בקערה קטנה טורפים את החלמונים עם היין. מפעילים את מעבד המזון שוב, ויוצקים את תערובת החלמונים והיין, ומערבבים כמה שניות עד שהבצק הופך לכדור ונפרד מדפנות הקערה. חשוב מאוד לא לעבד את הבצק יותר מדי, אחרת מתחיל להתפתח הגלוטן, ובמקום בצק פריך תקבלו לחם.
  • הופכים את הקערה על השיש, מחלקים את הבצק ל-8 חלקים, ומעצבים כל חלק לצורת דיסק שטוח (ולא כדור). צורת הדיסק תאפשר לרדד אותו לעיגול בקלות. עוטפים כל דיסק בניילון נצמד ומכניסים אותם למקרר לפחות לחצי שעה. (אם מתכוונים לאפות רק טארט אחד, אפשר עכשיו להקפיא את שאר הדיסקים. הם יישמרו בהקפאה, עטופים היטב, כשלושה חודשים. כדי לאפות אותם, יש להפשיר אותם במקרר במשך לילה). גם כאן חשוב לעבוד בזריזות, כדי שגושי החמאה הזעירים שבבצק לא יימסו מחום הידיים שלכם, ואז הבצק לא יהיה פריך.
  • מחממים את התנור ל-200 מעלות צלסיוס. מוציאים את דיסק הבצק מהמקרר. מסירים את הניילון הנצמד. מקמחים קלות את משטח העבודה, ומרדדים את הדיסק לעיגול מעט גדול מקוטרה של תבנית טארט אישית. מניחים את הבצק בתוך התבנית (אם התבנית מצופה בטפלון, אין צורך לשמנה). כדי להיפטר משאריות הבצק שגולשות מעבר לדפנות, פשוט מעבירים את המערוך על שפת התבנית, והן נושרות החוצה.
  • בקערה קטנה שמים את הריבה. מוסיפים מים רותחים, חצי כפית בכל פעם, ומערבבים, עד שמתקבלת משחה חלקה ומבריקה. מתבלים במעט פלפל שחור. מורחים את המילוי על הבצק.
  • אופים את הטארט בתנור כ-18-20 דקות, עד שהמילוי מבריק והבצק זהוב. מצננים על רשת צינון. הטארט הכי טעים בטמפרטורת החדר, אבל גם כשהוא קר הסועדים לא יחוסו עליו.

והטיפ הפעם: סלט ירוק, עם הרוטב, מראש

טיפ ידוע, אבל בכל זאת נחמד מדי פעם להיזכר בו. רוטב ויניגרט יכול להתאכזר מאוד לעלים ירוקים רעננים ופריכים, אלא אם הוא נוצק ברגע האחרון, לפני האכילה. אבל לפעמים נוח להכין סלט מראש (למשל, אם יש אורחים). אז כדי לשמוע על פריכות העלים וגם להיפטר מטירחת הכנת הסלט מראש, אפשר לשפוך את הרוטב לקרקעית קערת הסלט, ומעליו להניח את העלים. לא לערבב! את הקערה אפשר לשמור במקרר אפילו שעתיים-שלוש לפני תחילת הארוחה. עם תחילת הארוחה, כשקערת הסלט מובאת אל השולחן, מערבבים את הסלט, ויש לכם סלט ירוק שהוכן מראש, אבל עם עלים רעננים ופריכים ולא נבולים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל  On 20 ביוני 2007 at 4:25 am

    תמיד לומדים דברים חדשים. את טיפ הסלט הזה לא הכרתי. כמה קל ונוח. אני מאלה שמכינים אותו מראש בצנצנת ורק ברגע האחרון מסתבכים עם לצקת אותו. כוחו של השכל הישר, אין מה לדבר. תודה. רשמתי לי.

    על הסטיוארטית אני לא מתה במיוחד. אבל הטרט שווה.

    אני מוכנה להחליף את ידידתך פיבה כנסיינית בישוליך. נשמע לי טוב.

  • תמר  On 20 ביוני 2007 at 9:52 am

    לבד
    עכשיו העונה
    לא צריך להכין כמות גדולה
    מקילו ייצאו לך שלוש-ארבע צנצנות ריבה
    בהצלחה

  • צביקה טריגר  On 20 ביוני 2007 at 4:32 pm

    יעל יקירתי – את מוזמנת בזאת. נתאיימל ונקבע. תמר – תודה רבה על הטיפ.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: