מי שאוכל לבד 10: איטריות מתוקות

אני טיפוס של חורף, וכשמגיע הקיץ, למרות השמש, ואולי בגללה, יש ימים שבהם אני מצטער על כך שאי אפשר לישון רוב הזמן ולהתעורר בתחילת נובמבר, כשענן ההבל הרובץ על מישור החוף מתחיל להתפזר. לפעמים הקיץ כל כך חורך, שנחמד לשחק קצת בנדמה לי, להדליק את המזגן, לכוונו על הרבה פחות מ-25 מעלות (ויסלחו לי קובי מידן וחברת החשמל), ולקפוא מקור מתחת לשמיכה עבה אל מול הטלוויזיה, או עם ספר טוב. ואז, אפשר להתחיל לחשוב על מאכלים חורפיים מובהקים, וליהנות קצת מהחורף המדומיין.

ולא, אני לא מדבר על חמין או על נזיד עשיר, אלא על פסטה מתוקה. מנה פשוטה מאוד, (כמעט משונה לקרוא למה שמופיע למטה "מתכון") אבל, וסליחה על חוסר הצניעות, גאונית. לפעמים המאכלים הפשוטים ביותר להכנה הם גם הנפלאים ביותר, ומנת הפסטה הזו בהחלט עונה על ההגדרה.

המנה המקורית עשויה מאיטריות ביצים פשוטות ואת ה"רוטב" מרכיבים גבינה לבנה וסוכר. וזהו. אמי הייתה מכינה לנו את המנה הזו כשהיינו ילדים. בחמש השנים שבהן גרתי בניו יורק, הייתי קונה בסופר שליד הבית את אותן איטריות ביצים בדיוק, של "אוסם", שנחו להן על מדף המוצרים הישראלים, לצד ממרח שוקולד "השחר", ערגליות, תה ויסוצקי ושקדי מרק. לא היה דבר שהזכיר לי יותר את טעמי הבית מהאיטריות המתוקות, החמימות והמנחמות האלה.

עכשיו אני בארץ, והאיטריות כבר לא צריכות להזכיר לי יותר בית, כי אני בבית, אבל, כאמור, הן שחקניות מרכזיות בשיכוך מוראות הקיץ. המנה הזו כבדה מדי בשביל קינוח, אבל היא נהדרת בפני עצמה כארוחת-ערב קלה, או כארוחת בוקר, למי שאוהבים ארוחת בוקר מתוקה (במקום המיזלי, הפרנץ' טוסט או הפנקייק).

מתכון: איטריות מתוקות לאחד

המצרכים:
100 גר' איטריות ביצים רחבות (1/4 חבילה)
½ כפית חמאה
¾ כף סוכר לבן
1 כף גדושה גבינה לבנה 5% שומן
קורט מלח
 
ההכנה:
1. מרתיחים מים בסיר. כשהמים רותחים, מוסיפים קורט מלח, ואת האיטריות. מבשלים על-פי הוראות היצרן, כ-10-8 דקות, עד שהאיטריות מוכנות, אבל לא רכות מדי.
2. בעזרת כף מחוררת מעבירים את האיטריות לקערית ההגשה. לא נורא אם הן לא מסוננות לגמרי, מעט המים שבתוכן ימיסו את הסוכר והחמאה, וימהלו את הגבינה, וכך ייווצר הרוטב.
3. מוסיפים את החמאה ואת הסוכר, ומערבבים במהירות, עד שהם נמסים לגמרי בתוך האיטריות.
4. מוסיפים את הגבינה הלבנה, ומערבבים. ייווצר רוטב לבן נוזלי, שייראה קצת כמו רוטב אלפרדו.
5. מגישים (וטורפים) מייד.
 
טיפים וגיוונים:
1. המנה הזו הכי טעימה בצורתה הבסיסית. אבל כדי לגוון אפשר להוסיף בשלב 4, יחד עם הגבינה, ¼ כפית תמצית וניל או רום.
2. טעים מאוד להוסיף כפית של קליפת לימון מגוררת. קליפת הלימון תשתלב נהדר גם עם תמצית הווניל.
3. טעים מאוד להוסיף מעט צימוקים וקורט קינמון.
4. למנה מעט יותר אלגנטית, אפשר להחליף את איטריות הביצים ב-100 גר' פטוצ'יני.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תימורה  On 28 באוגוסט 2007 at 3:44 pm

    ארוחת הצהריים הקבועה של ימי שישי, בילדותי.

  • Merav  On 28 באוגוסט 2007 at 10:52 pm

    Zvik, this brings sweet memories of the very same dish my grandmother used to make for me.
    Missing you here, in the land of far far away.

  • תמר  On 28 באוגוסט 2007 at 11:47 pm

    אצלנו, בילדותי, ככבו בגדול המקוש טסטה (אטריות פרג מתוקות) והדיוש טסטה (אטריות אגוזים מתוקות).
    בטח, מתכונים הונגריים, קלי קלות.
    מבשלים אטריות, מייבשים היטב ומערבבים עם תערובת של פרג / אגוזי מלך קצוצים וסוכר.
    יאממי……

  • phileas fogg  On 29 באוגוסט 2007 at 9:10 am

    אצלי סבתא היתה מוסיפה, לאותן אטריות, לפעמים אגוזים טריים טחונים עם סוכר, ולפעמים "סתם" קקאו וסוכר… פלא שגדלתי שוקוהוליק?

    אכן מתכון שמעורר זכרונות מתוקים… תודה!

  • נעמי הדר  On 13 בספטמבר 2007 at 5:52 pm

    קוראת עכשיו את הספר שלך ושל אחותך, לא מפסיקה ליהנות ו"להתווכח" איתכם ועם התרבות העברית, התרבויות האנושיות בכלל ועם מניעיהן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: