מי שאוכל לבד 12: שייק פירות

גל החום שפקד אותנו השבוע הזכיר לי את קיומו של הבלנדר במטבחי. בקיץ שעבר הוא עבד שעות נוספות ועירבל פירות קפואים, מיצי פירות, קרח, חלב ויוגורט לשייקים מרווים ומרעננים. אז החלטתי להשעות לכמה ימים את בולמוס הבישול החורפי שפקד אותי לאחרונה (ושאחזור אליו בטור של השבוע הבא), ולפטם את המקפיא בקופסאות של פירות חתוכים, כדי שאלה יקפאו, יושלכו אל המערבל יחד עם נוזלים, וייהפכו לשייק טעים.

שייק הפירות הזה, שנקרא גם Smoothie, הוא פשוט מאין כמותו להכנה, וקל מאוד לגיוון. מספר הגירסאות שאפשר להכין הוא כמספר הפירות הקיימים, והנוזלים שניתן להוסיף להם: מיצי פירות, חלב, חלב סויה, מים ויוגורט נוזלי. הנוסחה היא כוס אחת של פירות קפואים על כוס אחת של נוזל. אני נמנע מהוספת קרח, משום שאז התוצאה דומה יותר לברד מאשר לשייק פירות קטיפתי וקרמי, אבל אפשר בהחלט להחליף מחצית מכמות הפירות הקפואים בקרח.

השייק הוא גם פיתרון נפלא לפירות בשלים מדי, שכבר לא מתחשק לאכול, אבל מוקדם עדיין לזרוק. פשוט מקלפים, חותכים לקוביות, זורקים לקופסת פלסטיק נקייה, ומאפסנים במקפיא. השייק עוזר גם ליהנות מפירות שלא בעונתם. כך, למשל, לקראת סוף עונת התותים, מאפסנים במקפיא קופסאות של תותי שדה שטופים ומנוקים, וכך יש תות שדה זמין לשייקים לאורך כל הקיץ. ברוב המרכולים ניתן להשיג היום גם פירות יער קפואים, וגם הם יחגגו בתוך ה-smoothie שלכם.

המתכון של היום מבוסס על שלושה פירות: בננה, קיווי וקובו. אני מכור לקיווי, זהו אחד הפירות האהובים עלי ביותר (והוא יככב באחד המדורים הקרובים). הקובו (Koubo), אזרח חדש יחסית על מדפי הפירות שלנו (מוצאו מדרום אמריקה), הוא פרי קקטוס עסיסי, מתוק ויפהפה. כשחוצים אותו, כמעט קשה להאמין שהוא לא עשוי מפלסטיק, מרוב צבעוניות. את הקליפה האדומה והעבה מרחיקים, ומקפיאים רק את בשר הפרי הלבן, המנוקד בזרעים שחורים שנראים כמו זרעי קצח.
 

מתכון: שייק בננה, קיווי וקובו ליחיד

המצרכים:
1 בננה
1 קיווי
½ קובו
כוס מיץ תפוזים סחוט טרי
 
 
ההכנה:
1. קולפים את הפירות, פורסים, ומקפיאים לפחות ללילה.
2. שמים בבלנדר את הפירות הקפואים ואת מיץ התפוזים. מערבלים במשך 5 דקות (ולא פחות). מתקבל שייק קטיפתי וסמיך, במרקם של גלידה רכה.
3. יוצקים את השייק לכוס גבוהה ושותים מייד.
 
טיפים וגיוונים:
1. אפשר להחליף את מיץ התפוזים בחלב, חלב סויה, או יוגורט נוזלי.
2. אם משתמשים בחלב – כדאי להוסיף ½ כפית תמצית וניל ומעט מיץ לימון סחוט טרי, כדי לשבור מעט את המתיקות של השייק.
3. טעים להוסיף לשייק על בסיס חלב גם כף של טחינה גולמית (רצוי אורגנית משומשום מלא).
4. אפשר להכין את השייק גם על בסיס מים, אלא שאז טעמו יהיה פחות עשיר.
5. אפשר להחליף את הקובו והקיווי בפטל אדום קפוא או בתותי שדה קפואים: ½ כוס פרוסות בננה, ½ כוס פטל אדום או תותים, וכוס מיץ תפוזים.
6. אם מוסיפים כף אבקת חלבון (להשיג בחנויות טבע), מתקבל שייק חלבון טעים שנחמד לשתות לאחר האימון בחדר הכושר. אבל כדאי לזכור שאבקת החלבון תוסיף טעם לוואי מסויים לשייק.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On 2 בספטמבר 2007 at 4:44 pm

    למה רצוי "סחוט טיבעי"?
    למה רצוי אורגני ומלא?
    מה זה מוסיף?
    זה שווה את הכסף/זמן?

  • צביקה טריגר  On 3 בספטמבר 2007 at 7:23 pm

    מיץ סחוט טרי טעים יותר לדעתי ממיץ קנוי; ומיץ סחוט טבעי קנוי טעים יותר ממיץ בקרטון מתרכיז או ממשקה קל בטעם תפוזים; גם טחינה משומשום מלא טעימה – לדעתי – יותר מטחינה משומשום רגיל. יש גם טענה שאם היא אורגנית היא בריאה יותר, וגם אקולוגית יותר.
    האם זה שווה את הזמן או את הכסף? את זה אני כבר משאיר לך – זה עניין של טעם וסדרי עדיפויות אישיים.

  • לילך  On 4 בספטמבר 2007 at 5:22 pm

    שלום צבי.

    נולדה לי בת קטנה וחמודה, והחלטתי שאני רוצה ללמוד להכין לה אוכל. היא פשוט ניראית כל כך מאושרת אחרי שהיא יונקת, ואני נורא רוצה שימשיך להיות לה כזה אושר גם אחרי שהיא תסיים לינוק.

    אז קיבלתי השבוע תנור אפיה ליום ההולדת, והתחלתי לקרוא כל מיני טורים על אוכל ברשת (כן, כן, אני עדיין בחופשת לידה).
    הבלוג שלך פשוט נהדר: המתכונים פשוטים ומתובלים בסיפורים, ובאהבה שלך לאוכל.

    החלטתי להתחיל עם החזה עוף שכתבת עליו לא מזמן. (לכן עלי לסור עתה לחנות לרכוש לי מחבט כזה עם פסים)

    תודה לך,
    לילך

  • צביקה טריגר  On 5 בספטמבר 2007 at 12:10 am

    לילך יקרה, תודה רבה על המילים החמות, וכמובן מזל טוב על הולדת בתך! הרבה אושר, נחת ואוכל טוב!

  • לילך  On 5 בספטמבר 2007 at 2:23 pm

    ובכן, סרנו אני והבת ל 4shef ברחוב קרליבך (יש לך המלצות על חנויות לאביזרי בישול בעיר? משהו שכדאי שמתחילה כמוני תדע?) ורכשנו לנו מחבת פסים (די כבד העיניין הזה).
    בערב באה אחותי לבקר והכנו יחד את החזהעוף שלך (יצא מאוד טעים, אם כי מעט מלוח. צריך ממש להיזהר עם הרוטב סויה).
    ליידו אכלנו תבשיל תפוחי אדמה וכרובית לפי מתכון של בני סיידא (שגם כותב מצויין למתחילים כמוני).
    אוי, אני מרגישה קצת מפגרת, אבל זה היה כל כך משמח!

    לילך

  • צביקה טריגר  On 8 בספטמבר 2007 at 9:50 am

    הי לילך, מזל טוב על מחבת הפסים החדשה. אם היא כבדה, זה אומר שקנית מחבת מעולה. אפשר גם לקלות עליה פרוסות דקות של חצילים או קישואים, ולתבל אותן במעט חומץ (בלסמי או בן-יין), מלח ופלפל, ועשבי תיבול (פטרוזיליה למשל).
    בני סיידא אכן כותב מעולה על אוכל, הוא אחד מהבשלנים האהובים עליי.
    ובנוגע למליחות, כמו שכתבתי באחד הטורים, אני עברתי לסויה דל נתרן – כך שולטים טוב יותר במידת המליחות של התבשיל. אם זה לא מלוח מספיק, תמיד אפשר להוסיף מלח, אבל אם זה מלוח מדי, לא תמיד יש מה לעשות…
    לגבי חנויות: 4Chef היא חנות מעולה, אני קונה שם המון. גם בסופרמרקטים יש כלי בית טובים. אני אוהב גם את "דרך האוכל" במתחם "חונים קונים" ברחוב לישנסקי, אזור התעשיה ראשון לציון. ועוד מקום טוב לכלי בית – שיגריס, באבן גבירול, קרוב לקרליבך (מול בנק הפועלים).
    בהצלחה ותמשיכי לעדכן!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: