האוטוביוגרפיה של כל אחד חוזרת (הסיפור השני בסדרה)

"החיים שכִּיוַנּוּ כאותם מיתרים / נמתחים בתוכנו, מסתבכים אל האחרים." רחל שפירא, "לאחוז בחלום"

(א) דיכאון

אבות הם דבר מדכא.

הם קונים מכשירי חשמל, הם מחברים מכשירי חשמל, הם מפעילים מכשירי חשמל, ובסוף הם חוזרים לעבודה.
מכל הטיפוסים האנושיים, אבות הם הדבר הכי מדכא.

הם הולכים לעבודה ומפעילים מכשירי חשמל, הם חוזרים מן העבודה ומפעילים מכשירי חשמל. הם הולכים לישון. הם קמים ומפעילים מכשירי חשמל והולכים לעבודה ומפעילים מכשירי חשמל וחוזרים הביתה ומפעילים מכשירי חשמל והולכים לישון.

מדי פעם הם קונים מכשיר חשמלי חדש, ומחברים אותו לחשמל ולפעמים למכשירי חשמל אחרים, ולומדים להפעיל אותו, ואז הוא מצטרף למכשירי החשמל שהם מפעילים לפני לכתם לעבודה, בהיותם בעבודה או בחזרתם מן העבודה.

פה ושם הם קונים מכשיר חשמלי מיותר. ואז הם מחברים אותו ולומדים להפעיל אותו ומפעילים אותו פעם אחת, אולי פעמיים, ושוכחים ממנו. הארונות אז בולעים לקרבם עוד מכשיר חשמלי מיותר.

בכל בית שיש בו אב, יש גם בית-קברות של מכשירי חשמל.

(ב) מכשירי חשמל

כל כך הרבה אוטוביוגרפיות כתובות כמו מדריכי הפעלה. הנה, למשל, "האוטוביוגרפיה של כל אחד": שם היצרן, מספר הדגם, מספר סידרה, ארץ המוצא, מבט מלפנים, מבט מימין ומבט משמאל, מבט מאחור.

המבט מאחור הוא החשוב ביותר בזמן החיבור.

המבט מלפנים הוא המבט החשוב ביותר בשעת השימוש.

מה עם הצדדים?

תוך כדי קריאה, כי למי יש סבלנות קודם לקרוא את כל האוטוביוגרפיה, מתרחשים הרכבה ופירוק, חיבור וניתוק: חור אל חור יחובר באמצעות הכבל המסופק בשקית א'. בניתוק, הכבל יישלף מחור אחד, יישלף מהחור האחר.
אחר כך מגיע תור ההפעלה: במכשירים עם שלט-רחוק, שתי סוללות מסופקות, ארוזות בצלופן הדוק; באריזתן הן שוכבות ראש אל ראש, רגל אל רגל. כשהן עובדות, בלשכתן הזעירה שבעורף השלט-רחוק, הן שכובות ראש אל רגל. שנה, שנתיים, ולפח. ממרכיב הכרחי לפעולה הן הופכות לפסולת רעילה.

כל כך הרבה אוטוביוגרפיות מופעלות על-ידי אותו העיקרון.

(ג) טכנאי

מדי פעם קשה לחבר את מכשיר החשמל לבד; יותר מדי חורים, יותר מדי כבלים. שרטוטים לא מוצלחים, לפעמים אפילו מטעים, באוטוביוגרפיה של המכשיר. ואז האב המתקשה נאלץ להודות בחולשתו ולהזמין טכנאי.

(ד) תיקון

היום לא מתקנים מכשירי חשמל, פשוט זורקים וקונים חדשים במקומם. הדיוטי-פרי מומלץ, כי הכל שם זול, כמו האוטוביוגרפיה של כל אחד, כל מכשיר במאתיים דולר, גם אלה שעולים פחות בחוץ מעוגלים כלפי מעלה, בשם האחידות.

אבל פעם היו שולחים את המכשיר לתיקון. למקום שאליו שלחו את המכשיר קראו "מעבדה". ב"מעבדה" היו ממתינים בתור, ניגשים אל דלפק, מסבירים לטכנאי את התקלה, שואלים כמה זה יעלה והוא היה אומר "תלוי".

היו מקומות ששאלו את האב האם לתקן או להתקשר קודם לתת הערכת מחיר. הוא תמיד ביקש שיתקשרו קודם לתת הערכת מחיר, למרות שידע שיאשר את התיקון, יהא המחיר אשר יהא.

(ה) המחבר

כתיבת הוראות שימוש היא מקצוע בפני עצמו. את כל האוטוביוגרפיות של כל אחד כותבים אנשי מקצוע, אלא אם כן היצרן מתקמצן.

הנה דוגמה לכמה משפטים שחייבים להופיע באוטוביוגרפיה של כל מכשיר. ראשית, יש לפתוח בברכה לרוכש. משהו כמו: "חברת אֶדום מחשבים בע"מ, יבואנים בלעדיים של מחשבי אטארי לישראל, מברכים אותך על רכישה מוצלחת. קרא בעיון הוראות הפעלה אלה, ביחד עם החוברת בלועזית."

כשהוא קנה את מחשב האטארי מדגם 600 XL, היה לו זיכרון RAM בנפח של 16K. בהוראות השימוש נכתב שניתן היה להגדיל את זכרון הRAM ל-64K (כתיבה טכנית במיטבה!), אבל האב לא עשה את זה והמחבר של האוטוביוגרפיה אינו מצטער על כך. יש דברים שעדיף לא לאחסן בזיכרון, וכשהזיכרון מצומצם כל כך, אין ברירה ואין התלבטות, וזה דבר טוב. הבעיה היא לא עם הזיכרון אלא עם החלום; נפח החלום הוא בלתי-מוגבל, וליצרן אין כל שליטה עליו.

היום הרבה מכשירים מסוגלים לערוך בדיקה עצמית ולהודיע מה לא בסדר בהם. פשוט לוחצים על הכפתור "חשבון נפש אלקטרוני" והמכונה כבר מריצה את האינטרוספקציה ופולטת את שורת הסך-הכל בתוך שברירי שניות. האוטוביוגרפיה של כל אחד, למרות שהיא מסוגלת, אינה מעוניינת לעשות בדיקה עצמית שכזו (האופציה קיימת, הכפתור לא), ולכן כדאי לקחת את זה בחשבון לפני שנותנים לה לחזור.

(ו) חיי אבות

בגלל סדר אלף-בית, השם הראשון שמופיע ברשימת השמות בזכרונות של טלפונים סלולריים הוא בדרך-כלל תפקיד ולא שם: אבא.

לפי חוק החברות, נושאי תפקידים חבים חובות נאמנות לכל מיני אנשים: לבעלי המניות של התאגיד, למשל. חובת נאמנות משמעותה, בין היתר, שעל בעל החובה לפעול אך ורק לטובת מי שהוא חב כלפיו, ולא לטובת עצמו.

מכשירי החשמל פועלים לטובת עצמם.

אבות פועלים לטובת מכשירי החשמל.

בחלומותיו של הבן, האב עם השפם עדיין מכריח את הבן לסבן את אזור לוח המחוונים של המכונית שלו. אולי צריך למחוק את שם האב מן הזיכרון של הטלפון הסלולרי? אבל מי יכול לזכור היום מספרי טלפון בעל-פה?

(ז) הוראות בטיחות

אבות לא אוהבים הוראות בטיחות, ולכן אחוז מסוים של אבות מתחשמל בשעה שהוא מפעיל מכשירי חשמל. זוהי בעיה מוכרת היטב ליצרנים, והיא אחד החסרונות הבולטים באוטוביוגרפיה של כל אחד.

הפיתוי להכניס את התקע בשקע ברגליים יחפות על רצפת שיש רטובה כנראה גדול מדי.

התחשמלות מוגדרת כפגיעה שמקורה בזרם חשמל. זוהי הגדרה מעט מעגלית, אבל כזאת היא גם האוטוביוגרפיה של כל אחד.

יחד עם זאת, חשוב תמיד לזכור, שהמועצה לצרכנות נבונה לא תעזור לילד שאיבד את אביו למכשיר החשמל. במיוחד לא אם הוא זה שקילף את הציפוי המבודד שעוטף את הכבל מבחוץ, וחשף את קצה החוט.

 

* הסיפור פורסם לראשונה בגיליון מס' 4 של "מסמרים" שנושאו "משפחתי. תרגום לאנגלית שלו הופיע בכתב העת האמריקאי Zeek.

* לקריאת החלק הראשון בסדרה, "האוטוביוגרפיה של כל אחד", לחצו כאן.

* לקריאת החלק השלישי בסדרה, "האוטוביוגרפיה של כל אחד נגמרת, לחצו כאן.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: