מי שאוכל לבד 28: מרק שעועית ורוזמרין

* הטור מתפרסם היום באתר וואלה! אוכל.

ב-2003, כשעברתי ממעונות הסטודנטים של אוניברסיטת ניו יורק לדירה בשוק הפרטי, התחברתי סוף סוף לכבלים (הנהלת המעונות אסרה על חיבור עצמאי לכבלים וסיפקה חבילה בסיסית של עשרה ערוצים). וכך, התחברתי לערוץ האוכל האמריקאי, ה-Food Network, ועולם שלם נפתח בפני. בין התוכניות הרבות בערוץ – תכניות בישול, היסטוריה של האוכל ותכניות ריאליטי כמו ה-Iron Chef (שאז עוד שודר בגירסתו המקורית היפנית, שבה טבחו בשידור בתמנונים חיים בגודל של בניין) – נחבאה אל הכלים תוכנית קטנה ומינורית בשם "הרוזנת היחפה".

בלי הרבה רעש וצילצולים, "הרוזנת היחפה" היא אחת מתוכניות הבישול הטובות ביותר שראיתי (כמה מהעונות שלה שודרו בארץ בערוץ החיים הטובים). איינה גארטן, כלכלנית שעבדה בשנות השבעים בבית הלבן, נראית כמעט נבוכה מהמצלמה. העבודה בבית הלבן, כך היא מספרת באתר שלה, הייתה כל כך לא יצירתית (למרות שהיא עסקה בתכנון מדיניות שימוש באנרגיה גרעינית), שהיא החליטה יום אחד לפרוש מהחיים הפוליטיים, ולהתמסר לאהבתה הגדולה – בישול. בשנת 1978 היא קנתה את מעדניית ה-Barefoot Contessa שבהמפטונס, ובעקבות הצלחת המעדנייה, פתחה גם שירות קייטרינג שנשא את השם הזה. כך גם נוצרה סידרת הטלוויזיה, שבה גארטן מכינה כמה מן המאכלים שהמעדנייה והקייטרינג פירסמו בצפון אמריקה.

הבישול של גארטן מתאפיין בפשטות ובמתכונים מדוייקים מאוד. היא אפילו כותבת כמה מלח ופלפל צריך לשים (אצלה כמעט שלא תראו את המילים "לפי הטעם"). והיא תמיד צודקת. אבל מה שנחמד במתכונים שלה הוא שאת כולם אפשר לקחת ולשנות ולהפוך לשלכם/ן, כי היא גם מלמדת שיטות הכנה, לא פחות מאשר מתכונים ספציפיים.

מבין חמשת ספרי הבישול שהיא הוציאה, ומאות המתכונים שלה שניסיתי ואימצתי, אני לא זוכר אפילו לא כישלון אחד. אבל אני זוכר המון מחמאות. יש רק נקודת תורפה אחת מרכזית במתכונים של גארטן, והיא כמות השומן והכולסטרול. כמו שהיא עצמה מתבדחת, כל מתכון קינוח שלה מתחיל ב"חצי קילוגרם חמאה". גם גבינת שמנת, שמנת מתוקה וכמויות לא מוסריות כמעט של סוכר לא נפקדים מהקינוחים שלה. אבל אם מכינים את הקינוחים הנהדרים שלה רק באירועים מיוחדים (עוגת הפטל-גבינה שלה היא חוויה בפני עצמה) וביום-יום מתמקדים בשאר הארוחה, אפשר להעלים עין מהתעלמותה של גארטן מבריאותנו.

אחד המתכונים הנהדרים מהספר הראשון של גארטן, The Barefoot Contessa Cookbook, הוא מרק השעועית הלבנה: הוא מהיר, עשיר, ומתאים במיוחד לימי חורף קרים. הוא יישמר במקרר בקופסה אטומה עד שבוע, וימתין לכם/ן שתחזרו מיום העבודה, תחממו אותו, ואז הוא בתמורה יחמם אתכם/ן.

מרק שעועית ורוזמרין

(בהשראת איינה גארטן, מהספר "The Barefoot Contessa Cookbook")

(6 מנות)

המצרכים:

½ ק"ג שעועית לבנה

3 בצלים גדולים, קלופים וקצוצים גס

¼ כוס שמן זית

2 שיני שום, קלופות וקצוצות

1 ענף רוזמרין טרי

8 כוסות מים

1 עלה דפנה

2 כפיות מלח

½ כפית פלפל שחור

כמה טיפות שמן זית להגשה

הכנה:

1. מניחים את השעועית בקערה גדולה, ומכסים במים, בגובה של כ-3 ס"מ מעל השעועית. משרים לפחות 6 שעות, עד לילה שלם.

2. מאדים את הבצל הקצוץ בשמן הזית בסיר גדול, על להבה בינונית, כ-15-10 דקות, עד שהבצל נעשה שקוף.

3. מוסיפים את השום הקצוץ, ומאדים 4-3 דקות נוספות.

4. מסננים את השעועית ממי ההשריה, ומוסיפים את השעועית המסוננת לסיר. מוסיפים את ענף הרוזמרין, עלה הדפנה, ו-8 כוסות המים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש, מכסים את הסיר, ומבשלים כ-40-30 דקות, עד שהשעועית מתרככת לגמרי.

5. מרחיקים את עלה הדפנה ואת ענף הרוזמרין (כל העלים נשרו ממנו במהלך הבישול ונותר הענף בלבד).

6. טוחנים את המרק באמצעות בלנדר ידני (אפשר גם להעבירו בזהירות לבלנדר או למעבד מזון). כדאי לרסק אותו רק באופן חלקי, לא עד שמתקבל קרם חלק.

7. מחממים מחדש את המרק, ומוסיפים את המלח והפלפל. מערבבים ומתקנים תיבול.

8. להגשה: מזליפים מעט שמן זית על המרק שבצלחת.

גיוונים:

1. אפשר להחליף את ענף הרוזמרין בשני ענפי תימין.

2. כדאי להחליף את המים בציר ירקות (למרק צמחוני) או בציר עוף.

3. אם מתעקשים על ארוחה בסגנון גארטן, נהדר להגיש לצד המרק פרוסת לחם קלוי מרוחה בשכבה עבה של חמאה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 25 בדצמבר 2007 at 11:08 am

    שעועית זה מאכל טבעי מכביד, קשה לעיכול ולא טעים במיוחד. עדיף גריסי פנינה, חומוס, או כל ירק מאכל אחר.

  • הנסיכה והעדשה  On 25 בדצמבר 2007 at 9:00 pm

    1. להשרות את השעועית ל- 24 שעות, ולהחליף את המים כמה פעמים במהלך ההשרייה.
    2. אחרי הרתיחה הראשונית, לשפוך את המים, למלא במים טריים ורק אז להוסיף את ענף הרוזמרין ועלי הדפנה.

    אגב, מרק דומה יש בספר הבישול האיטלקי של אהרוני, עמ' 58.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: