עוד משהו על שביתת המרצים

תהא אשר תהא הדרך שבה יסתיים המשבר הנוכחי באוניברסיטאות, אפשר ללמוד ממנו שיעור מרתק על מידת אחריותה של האקדמיה עצמה למצב. שהרי פקידי האוצר, המוציאים לפועל את מדיניות הפרטת מערכת החינוך בכלל, למדו את התיאוריות שהם מיישמים כעת על אותן פקולטות ועל האוניברסיטות בכלל ברובם בפקולטות לכלכלה ולמשפטים.

וכך, מבט בתוכניות הלימודים של הפקולטות לכלכלה ולמשפטים באוניברסיטאות מספר את סיפור המשבר הזה. כאמור, מזה כמה עשורים שהתיאוריה הכלכלית השלטת בפקולטות אלה, היא התיאוריה המיושמת כעת על-ידי פקידי האוצר על ההשכלה הגבוהה בישראל: קפיטליזם, הפרטה ואמונה בכך שניתן לייצג את מלוא המורכבות האנושית באמצעות נוסחאות ומספרים.

בהתאם לתיאוריה הכלכלית הקפיטליסטית, יש דבר אחד חשוב, והוא שורת הרווח במאזן. רווח שאינו נמדד בכסף – כמו למשל הישגים תרבותיים או קידום הידע לשם עצמו, לא ככלי להשאת רווחים – אי אפשר לייצג במספרים, ולכן הוא לא יכול להיכלל במאזן. כתוצאה מכך, הוא נתפס ככזה שגורע מן הרווח הכללי וכמקטין את השורה התחתונה.

המשבר הנוכחי, כמו התהליכים שעוברים על מערכת החינוך כולה, כתוב אם כן בספרים ובמאמרים שנלמדים באוניברסיטאות. הספרים והמאמרים האלה – רבים מהם כתובים באנגלית – נכתבו על-ידי כלכלנים אמריקנים חשובים. אבל שלא כמו הכלכלנים הישראליים, עמיתיהם האמריקנים מועסקים ברובם על-ידי אוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית.

כאשר פקידי האוצר מתרפקים על האופן שבו מתנהלות הטובות שבאוניברסיטאות האמריקאיות, כדאי לשים לב לכך מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקנית בנויה הפוך מזו הישראלית. האוניברסיטאות הפרטיות בארצות הברית הן האוניברסיטאות הטובות ביותר, ודווקא האוניברסיטאות הציבוריות הן בדרך כלל (למרות שישנם יוצאי דופן) המוסדות הפחות נחשבים.

לכן, כשכלכלן אמריקני באוניברסיטה מובילה תומך בהפרטה, הוא בעצם תומך בשיטה הקיימת. כשכלכלן ישראלי באוניברסיטה מובילה (שבדרך כלל למד לתארים שני ושלישי באוניברסיטה אמריקנית) מייבא את הגישה הכלכלית הזו ומחנך את דור העתיד של הכלכלנים על ברכיה, הוא מביא על עצמו ועל המוסד שמעסיק אותו כליה.

פקידי האוצר שמובילים את מהלך הפרטת האוניברסיטאות הם תלמידים נאמנים של מוריהם מן האקדמיה; הם בסך-הכל מיישמים את מה שלמדו באוניברסיטה. אפשר גם להזכיר להם, שאם מקבלים את ההגיון שמאחורי הפרטת מדינת הרווחה, אין שום סיבה שלא להפעיל אותו גם עליהם, ולבצע מיקור חוץ גם של שירותיהם.

במיוחד היום, בין היתר כתוצאה מהמשבר שהם אחראים לו במידה לא מועטה (יחד עם מוריהם), לא חסרים סטודנטים ובוגרים צעירים, מבריקים ונמרצים של המחלקות לכלכלה, שוחרי הפרטה בעצמם, שיעבדו בשכר מינימום ואולי בפחות; הרי המדינה עצמה, כזכור מפרשות כמו קלדניות בתי המשפט, עובדי הניקיון במשרדי הממשלה, המרצים מן החוץ ועובדי הקבלן באוניברסיטאות, לא נרתעת מלהפר את חוקיה שלה. מדוע שלא תעסיק אם כן גם את פקידי האוצר דרך חברות כוח-אדם ובניגוד לחוקי השכר?

עוד על המאבק למען ההשכלה הגבוהה בישראל, באתר הפורום להגנת ההשכלה הציבורית.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • חייש  On 13 בינואר 2008 at 4:48 pm

    פקולטות, לא פקולטאות. למה האלף הזאת?
    לגבי כל השאר אתה צודק בטון. רק חבל שלא רק המחלקות למשפטים וכלכלה נדפקים מהמהלך הנוכחי.
    אגב, אם המהלך הנוכחי יצלח, עוד עשרים שנה גם פה המוסדות הפרטיים יהיו המוצלחים יותר. מוסדות כמו הבינתחומי בהרצליה ינגסו לאיטם באוניברסיטאות (פה משום מה כן נהוג להשתמש באותה אלף) ויעסיקו חוקרים טובים יותר, שילמדו את ילדי העשירים איך להיות פקידי אוצר טובים יותר לשנים הבאות, וכן הלאה.

  • גלעד  On 13 בינואר 2008 at 5:08 pm

    מכללות כמו המכללה למינהל וקרית אונו, לא בכדי אוניברסיטת ת"א לקחה סמנכ"ל שיווק, תפקיד שלא היה בו צורך מעולם, כי השוק מתשנה, השביתה האחרונה הוכיחה זאת. במכללות אין שביתות

  • עומר  On 13 בינואר 2008 at 5:10 pm

    המאמר שלך מעיד יותר מכל על בורותך.
    "קפיטליזם, הפרטה ואמונה בכך שניתן לייצג את מלוא המורכבות האנושית באמצעות נוסחאות ומספרים" – אין דבר רחוק מהקפיטליזם יותר מאשר האמונה שאפשר לייצג את המורכבות האנושית באמצעות מספרים. אם היית טורח לקרוא ולו מקצת ההגות הקפיטליסטית היית מבין זאת. במקום לקרוא, אתה מעדיף לנפנף בסיסמאות (אותן שמעת, לבטח, מאחרים). מה זה אומר עליך?

  • סטודנט  On 13 בינואר 2008 at 5:43 pm

    צבי,
    הטיעון שפקידי האוצר הם אלו שקובעים כיצד יתנהל המשא ומתן אל מול המרצים הוא מוזר. הרי גם לפקידים יש בוס ולמעלה מעל כולם מצוים שר האוצר, שרת החינוך וראש הממשלה. לאלו נוח להסתתר לכאורה מאחורי פקידיהם אך אל תטעו: הם אלו שקובעים את המדיניות להלכה.

    האם אתם באמת סבורים שאם ראש הממשלה היה מסכים שלמרצים מגיע עוד כסף היינו מגיעים לנקודה בה אנו נמצאים היום?

    קל להאשים את הישות המרושעת והאמורפית הזו שנקראת "נערי האוצר" בכל חוליי המשק, אך הגיע הזמן להפנות את האצבע אל ממשלתנו הנבחרת — היא זו שאחראית לקיים את המדיניות לטובת הציבור כולו.

  • בננה נגד החלקה  On 13 בינואר 2008 at 6:15 pm

    אני מאוד מסכים עם צביקה. מה שמעצבן אותי זה שהוא צודק

  • איריס  On 13 בינואר 2008 at 7:00 pm

    כתבתי טוקבק בשבוע שעבר בדיוק באותו עניין. קוזקים נגזלים או משהו כזה. אלה שהכניסו את הסוס הטרויאני מבקשים עכשיו להיתלות ב"חברתיות" כדי לא להיפגע סקטוריאלית.
    המכללה הבינתחומית בהרצליה מאמצת מודל אמריקאי, ומעסיקה כמה עלי תאנה בשכר טוב על תקן "חברתיים" כדי להדוף מתקפות אפשריות ולמען יחסי הציבור. לו השכיל הדינוזאור ששמו "אוניברסיטה ציבורית" להבין את רוח הדברים וגם לפעול בצורה הגיונית, ניתן היה להציל משהו בשנת 2000 בערך. עכשיו זה מאוחר מידי.

    ניראה לי עם זאת, שהקופון העיקרי מההפרטה כבר נגזר, על ידי מי שעבר בזמן למכללות בתפקידי מפתח או הפך לבעל מניות בהן. כרגיל הציבור נשאר עם הגרוטאה שלשדה נמצץ כבר, וצריך לשאת בהוצאות. אין מקום להגן על האקדמיה הישראלית, יש מאבקים בוערים יותר.

  • אורית קמיר  On 13 בינואר 2008 at 8:49 pm

    ניתוח מצויין ומאיר עיניים. אכן, את תאוריות ההפרטה למיניהן, לרבות של ההשכלה הגבוהה והתיכונית, לא הגו "נערי האוצר", שר האוצר או ראש הממשלה ממוחם הקודח: זהו מוחם הקודח של פרופסורים, שמוחם נשטף באידאולוגיה הכלכלית הימנית האמריקאית, ובשובם ארצה השלתטו על המחלקות לכלכלה ולמשפטים, בדיוק כפי שמנתח צבי. חבל שאת המחיר משלמים, כרגיל, כולנו.

  • מודי תולשששש  On 13 בינואר 2008 at 11:15 pm

    האקדמיה הישראלית תעבור למוסדות הפרטיים, ולא נראה שמישהו ינזק מזה. פרס נובל למדעים כבר לא יגיע בין כה וכה.

  • ליאור  On 14 בינואר 2008 at 1:45 am

    "האוניברסיטאות הפרטיות בארצות הברית הן האוניברסיטאות הטובות ביותר, ודווקא האוניברסיטאות הציבוריות הן בדרך כלל (למרות שישנם יוצאי דופן) המוסדות הפחות נחשבים."

    מאיפה הקביעה הזאת? היא פשוט לא נכונה. אמנם שלושת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב הן פרטיות, אבל מיד אחריהן מגיעה אוניברסיטה ציבורית (ברקלי) ואחריה רשימה משולבת של אוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות. אם מסתכלים על רשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בארה"ב אפשר למצוא שם מספר גבוה יותר של אוניברסיטאות ציבוריות מאשר פרטיות.

    מנגד, יש בארה"ב כמות עצומה של מוסדות אקדמיים פרטיים אשר איכותם האקדמית שואפת לאפס. להגיד שבארה"ב אוניברסיטה פרטית היא באופן כללי טובה יותר מציבורית זה פשוט לא נכון. אפילו לא ברמה הכללית ביותר.

  • שוקי  On 14 בינואר 2008 at 3:22 am

    אולי תקשר גם אתה לפורום להגנת ההשכלה הגבוהה?
    http://www.publiceducation.org.il/

  • איריס  On 14 בינואר 2008 at 7:00 am

    ממש לא אמרתי שמישהו לא ינזק מזה, מודי. אמרתי שהנזק כבר נעשה.

  • אביעד  On 14 בינואר 2008 at 3:00 pm

    מקומות כמו המכללה למינהל וקרית אונו הם העתיד. מקומות שהם לימדים נטו בלי כל ההילה של האקדמיה, הילה מזויפת של מגדל שן

  • עומר  On 14 בינואר 2008 at 8:36 pm

    ברקלי היא אמנם אוניברסיטה ציבורית אך היא מתנהלת בדיוק כמו הרוורד, והלוואי שהאונ' הישראליות יאמצו את שיטת הניהול הזו, שהיא זו שהביאה לברקלי את גדולתה.
    לגבי המיקום – ברקלי דורגה, נכון ל-2008 במקום ה-21 בארה"ב במדרג האונ' המשקלל גם הוראה ובמקום 3 בדירוג המחקרי יותר של אונ' שנגחאי (אם כי בתחומי המחקר עצמם היא מדורגת במקום נמוך בהרבה. ישנם הרבה מאוד זוכי נובל ש"היגרו" לברקלי הרבה אחרי שעשו את עבודתם המרכזית, והדבר משפיע על הדירוג).
    ככלל, האונ' הציבורית הראשונה שמופיעה במדרג הלימודי היא ברקלי (מקום 21) והאונ' הציבוריות הן מאוד נדירות שם אפילו באופן אבסולוטי (ושכר הלימוד באלה שכן מופיעות הוא גבוה מאוד ביחס לאונ' ציבוריות בארה"ב…).

    הנה המדרגים:
    http://colleges.usnews.rankingsandreviews.com/usnews/edu/college/rankings/brief/t1natudoc_brief.php
    ו-
    http://www.arwu.org/rank/2007/ARWU2007_Top100.htm

    אתה צודק שהטענה שאונ' פרטית תהיה תמיד טובה יותר מאונ' ציבורית אינה נכונה. למען האת זו טענה אווילית שברור לכל בר דעת שאינה מתאימה לנתונים.
    אבל קפיטליסט בר דעת אינו טוען זאת; הטענה היא "בהנתן האפשרות לתחרות בהשכלה הגבוהה, האונ' הטובות ביותר תהיינה פרטיות". המקרה של ארה"ב מעיד על כך, וברקלי היא בגדר היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל!

%d בלוגרים אהבו את זה: