מי שאוכל לבד 33: עוף בסומסום

מילים הן לא תמיד מה שאנחנו חושבים שהן. לפעמים אנחנו משתמשים בביטויים באנגלית במקום בעברית, ומרגישים אנשי העולם הגדול. אבל אז, כשמנסים להשתמש בביטוי האנגלי בארצות הברית, למשל, ולא מבינים אותנו, מסתבר שאולי יש לנו עדיין מה ללמוד.קחו

 למשל את "טייק אווי", הביטוי שמשמש לרכישת אוכל במסעדה כדי לאכול אותו בבית, במשרד, או על ספסל בשדרה. אבל למרות שהביטוי הזה הוא באנגלית, אם תנסו להזמין טייק אווי בניו יורק, לא ממש יבינו אתכם. כי בניו יורק, כשרוצים לקחת אוכל החוצה בקופסאות פלסטיק או במגשיות אלומיניום דולפות, מבקשים "טייק אאוט" (Take Out).

תהא השפה שבה אתם חיים אשר תהא, "טייק אאוט" העברית או "טייק אווי" האמריקאית, אחד המאכלים הפופולריים ביותר במשלוחים בארצות הברית (אחרי פיצה), הוא עוף בסומסום. למרות שטכנית מזמינים אותו ממסעדות סיניות, מדובר במאכל אמריקאי למהדרין: קוביות של חזה עוף מצופות בבלילה, מטוגנות בשמן עמוק, ומצופות לאחר מכן ברוטב סמיך, מבריק וכהה, שטעמו חמוץ-מתוק-חריף.

כמו הרבה מאכלים "סיניים" מפורסמים, גם המאכל הזה, הטעים (אבל המשמין מאוד, כמו שבוודאי אפשר להבין מהתיאור שלי), נוצר במטבחי המסעדות הסיניות בארצות הברית, במיוחד עבור החך המערבית. אפילו עוגיית המזל המפורסמת היא המצאה אמריקנית. אגב, תהליך דומה עבר גם על המטבח האיטלקי עם הגיעו לאמריקה; מנות "איטלקיות" מפורסמות רבות הומצאו בארצות הברית על-ידי מהגרים איטלקים. כך למשל הפטוצ'יני אלפרדו, שהוא גירסה אמריקנית של מנת פסטה אופיינית לרומא (בגירסה המקורית אין שמנת מתוקה, אלא חמאה מומסת).

בארץ, משום מה, ירד המטבח הסיני (כלומר הסיני-אמריקאי) מגדולתו, אחרי פריחה מזהרת בשנות השבעים והשמונים. חבל מאוד, כי מדובר באוכל טעים, מהיר ולא יקר, אם כי גם משמין למדי, לפחות באגף המטוגנים שלו (שלא לדבר על סוגיית המונוסודיום גלוטמט הידוע לשימצה). אבל אפשר לשחזר בבית חלק מהמאכלים בגירסאות בריאות, מהירות ודלות קלוריות (יחסית).

כזה הוא העוף בסומסום: במקום טיגון בשמן עמוק בבלילה עבה, החלפתי אותו בהקפצה במחבת טפלון במינימום שמן. והרוטב אמנם פחות סמיך מזה שמגישים במנה המקורית, אבל בתמורה הוא הרבה יותר קליל, ולדעתי הוא לא פחות טעים. זו מנה שמכינים בפחות מרבע שעה – שליש או רבע מהזמן שלוקח להמתין לשליח.

עוף בסומסום

(2 מנות. שיישאר משהו גם למחר, או אם מישהו רוצה לקחת טייק אווי)

המצרכים:

חזה עוף נקי וללא עצם, חצוי לשניים ולאחר מכן חתוך לקוביות גדולות

½ 1 כפות דבש

1 כף זרעי סומסום

1 כף רוטב סויה (רצוי דל נתרן, כדי שתוכלו לשלוט במידת המליחות של התבשיל)

1 שן שום, קלופה וקצוצה דק

1 חלבון ביצה, טרוף קל (רצוי מביצת חופש אורגנית)

½ 1 כפות קורנפלור

מלח ופלפל שחור

1 כפית שמן צמחי (קנולה, חמניות, תירס, אבל לא זית)

2 בצלים ירוקים פרוסים דק (גם החלק הירוק וגם הלבן)

להגשה – אורז לבן או מלא

הכנה:

1. בקערה קטנה מערבבים את הדבש, זרעי הסומסום, רוטב הסויה והשום. מוסיפים את הבצל הירוק הפרוס דק ומערבבים.

2. בקערה אחרת, גדולה יותר, טורפים את החלבון ואת הקורנפלור יחד. מתבלים במלח ובפלפל, ומוסיפים את קוביות העוף. מערבבים עד שהקוביות מכוסות לגמרי בתערובת החלבון-קורנפלור.

3. מחממים את כפית השמן במחבת טפלון גדולה דיה להכיל את קוביות העוף. מנערים את קוביות העוף מהמשרה כמה שרק ניתן, ומוסיפים אותן למחבת. מטגנים על אש בינונית, עד שהן זהובות ומוכנות (הופכים אותן מדי פעם תוך כדי הטיגון), כ-5-7 דקות. כשהקוביות זהובות ומבושלות כמעט לגמרי (אפשר לחתוך בעדינות אחת מהן כדי לוודא שהיא עשוייה מבפנים), מוסיפים את רוטב הדבש והסויה, מקפיצים את הקוביות עד שהן מצופות לגמרי ברוטב. מכבים את האש, ומגישים עם אורז.

הערות וגיוונים:

1. כיוון שרטבי הסויה הרגילים מאוד מלוחים, אם התבשיל יוצא מלוח מדי, אין מה לעשות. לכן, כמו שכתבתי כבר במדורים קודמים, מומלץ מאוד לבשל תמיד ברוטב סויה דל נתרן. כך, אם חסר מלח, תמיד אפשר להוסיף.

2. אפשר להגיש עם המנה גם תרד או ברוקולי מאודים – הם הולכים נהדר עם הרוטב.

* הטור מתפרסם היום באתר וואלה! אוכל.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: