מי שאוכל לבד 42: צ'ילי ובוריטו שעועית שחורה

בלילה הראשון שלי בניו יורק, לפני כמעט 10 שנים, האוניברסיטה אירגנה ערב היכרות בין הסטודנטים הזרים והאמריקאים. כל סטודנט אמריקאי לקח איתו שלושה-ארבעה זרים לסיור בשכונה, ולאחר מכן לארוחת ערב במסעדה באיזור המעונות. אני צורפתי לסטודנטית חמודה שלקחה אותנו למקום שמעבר לכביש: Harry’s Burritos, ברחוב 3.

תהילתו של המקום (שנסגר לפני כמה שנים) התבססה על שלוש תכונות: הראשונה, גודל הבוריטו שחייב צום של לפחות יום אחד לפני אכילתו. השנייה, טעמו הנפלא של תבשיל השעועית שמילא אותו, והשלישית, העובדה שזה היה המקום הקבוע של לני קרביץ. התכונה השלישית מעולם לא הוכחה כנכונה, כי למרות שישבתי שם לא מעט בימי תפרנותי הסטודנטיאלים, מעולם לא נתקלתי בקרביץ.

בוריטו הוא מאכל רחוב מקסיקאי שהפך פופולרי מאוד בארצות הברית. הוא עשוי מטורטייה מגולגלת שבתוכה מילוי של שעועית ולפעמים גם אורז. משמעות המילה "בוריטו" בספרדית היא "חמור קטן", והשם ניתן למאכל הזה כנראה בגלל הדמיון שלו לאוזני החמור. כמו כל מאכל רחוב, הבוריטו מזין וזול, ואכן, ארוחה ממוצעת ב-Harry’s Burritos עלתה כ-6 דולר. החיסרון היחיד שלה היה שכעבור ארבעה ימים הייתי שוב רעב.

צ'ילי צמחוני עם שעועית שחורה

המצרכים:

½ 1 כוס שעועית שחורה יבשה

1 כף שמן קנולה

1 בצל בינוני, קצוץ

2 שיני שום, קצוצות

מלח ופלפל שחור

2 קישואים, חצויים לאורך, ופרוסים דק

2 גזרים, פרוסים דק

2 כפיות פפריקה חריפה (או אבקת צ'ילי)

1 כפית פפריקה מעושנת (לא חובה)

1 כפית כמון טחון

1 קופסת שימורי עגבניות מרוסקות

1 קופסת תירס משומר, מסונן מהנוזלים

1 כוס מים

המצרכים לבוריטו (למנה אחת):

1 טורטייה

2-3 כפות מהצ'ילי המוכן

מעט גבינת צ'דר מגוררת

קוביות אבוקדו

מעט כוסברה או פטרוזיליה קצוצה גס

ההכנה:

1. שוטפים את השעועית במסננת מתחת למים זורמים. מעבירים לקערה, מכסים במים נקיים ומשרים ללילה.

2. למחרת, מסננים את השעועית, מעבירים לסיר גדול, מכסים במים נקיים, ומביאים לרתיחה על להבה בינונית. לא ממליחים את המים, כי זה מעכב את התרככות השעועית. מבשלים כשעה ורבע, עד שהשעועית מוכנה, אבל לא רכה מדי, כי היא תיכף תעבור בישול נוסף. מסננים ושומרים בצד.

3. בסיר גדול מחממים את השמן על להבה בינונית. מוסיפים את הבצל והשום, ממליחים ומפלפלים, ומאדים עד שהבצל והשום מתרככים, כ-5 דקות.

4. מוסיפים את פרוסות הקישואים, הגזר, הפפריקה החריפה והמעושנת והכמון. מערבבים, ומבשלים כ-10 דקות, עד שהגזר והקישוא מתרככים מעט, אבל נשארים פריכים. מוסיפים את השעועית, התירס, העגבניות המרוסקות ואת כוס המים. מערבבים, מביאים לרתיחה, ומבשלים 8 דקות נוספות. טועמים ומתקנים את התיבול, אם צריך.

להכנת הבוריטו:

1. מחממים טורטייה, רצוי מקמח מלא, במשך כמה שניות על מחבת טפלון יבשה, מעל להבה גבוהה. מעבירים את הטורטייה למשטח עבודה. מורחים במרכזה 2-3 כפות צ'ילי. אפשר לפזר מעט גבינה מגוררת (צ'דר או אפילו עמק), וגם קוביות אבוקדו או גואקמולה יתאימו.

2. אני אוהב לגלגל את הטורטייה באופן הבא, למרות שזו לא צורת הגלגול המסורתית: מקפלים את הצד הקרוב אליכם. לאחר מכן מקפלים מימין ומשמאל, ומגלגלים את הטורטייה מכם והלאה (כמו שמגלגלים עלי גפן או עלי כרוב ממולאים). חוצים באמצע, ומתנפלים. הטורטייה שבירה יותר מפיתה, והצ'ילי נוזל יותר מטחינה, ולכן כדאי להצטייד במלאי מפיות לפני שניגשים למלאכת הלעיסה. אבל זה גם מאפשר ליופיו של תבשיל הצ'ילי שהכנתם להציץ החוצה.

3. מגישים עם גואקמולה, שמנת חמוצה, כוסברה טרייה קצוצה גס ועוד גבינה מגוררת.

הערות וגיוונים:

1. כדאי מאוד לנסות למרוח מעט חומוס על הטורטייה, לפני שמניחים עליה את הצ'ילי. השילוב מפתיע וטעים מאוד.

2. אפשר להחליף את הקישואים הרגילים בזוקיני.

3. את הצ'ילי אפשר גם להגיש כמנה בפני עצמה, כמו כל תבשיל קדרה, בצלחת עמוקה על מצע של אורז, עם מעט כוסברה או פטרוזיליה קצוצות מעל.

* הטור מתפרסם היום באתר וואלה! אוכל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 1 באפריל 2008 at 6:54 pm

    טורטיה אם אפשר פיתה, שהשימושיות שלה מנצחת בהליכה?

  • daniel  On 2 באפריל 2008 at 5:33 am

    should try and add 3 kubiyot dark chocolate.
    it makes all the difference in the world.
    boosts it to new and exciting levels…

  • idit  On 2 באפריל 2008 at 11:59 pm

    I can't believe you are a Harry Burritos' fan. I too went there on my first week at NYU. Lets just say that only now, 5 years later, I am willing to try again burritos
    ;-).

  • ירושלמי מבשל  On 3 באפריל 2008 at 12:16 am

    שאני אוהב לקרוא את רשימותיך ומעריך את אהבתך והשקעתך באוכל

  • צביקה טריגר  On 7 באפריל 2008 at 1:44 pm

    תודה על התגובות. פיתה אכן שימושית, אבל מה עם הגיוון? הוספת שוקולד היא רעיון מצויין – שוקולד משמש תבלין חשוב במטבח המקסיקני.
    לעידית ולירושלמי המבשל – תודה על התגובות ועל ההזדהות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: