"אל תיתן לו לנשום" – בוקר ערב חג החירות בדיזנגוף סנטר

בגלל העיקול שבמסדרון שמוליך מחנות "הספרייה" שבדיזנגוף סנטר אל הגשר שמחבר בין שני חלקי הסנטר שעליו מתקני משחקים לילדים, שמעתי את המשפט הבא לפני שראיתי את הדובר:

"תשב עליו חזק, אל תיתן לו לנשום."

בתוך שבריר שנייה נגלו לעיניי שלושה גברים: אחד במכנסי ג'ינס וחולצת טי לבנה, הוא זה שאמר את המשפט הזה. הוא היה גבוה, בעל כרס, אולי באמצע או סוף שנות השלושים לחייו. קשה לדעת בדיוק. השני במדי מאבטח – חולצה תכולה קצרת שרוול, עם טלאי של יחידת אבטחה רקום אל שרוולה השמאלי, מכנסיים בכחול כהה, נמוך מהדובר, אולי גם צעיר ממנו. השלישי, גבר שחור, גבוה, בסרבל, אוחז במטאטא בידו האחת, וגורר עגלת אשפה ירוקה וגבוהה בידו האחרת.

המשכתי ללכת. "שו איסמכּ?", שמעתי את הבוס שואל את הגבר השחור. מי היה הגבר השחור? האם הוא מהפליטים שהגיעו לתל-אביב ושהתמזל מזלם למצוא כאן עבודה, ולו זמנית? בשיטוטיי בסנטר הבוקר ראיתי עוד כמה גברים שחורים גוררים או דוחפים עגלות אשפה.

"אל תיתן לו לנשום". המילים האלה לא יוצאות לי מהראש. מטבע הדברים, גם הבחור במדי המאבטח, שממונה על "לא לתת לו לנשום" הוא עובד קבלן וגם הוא לא בדיוק "נושם". האם הוא בכלל יכול לסרב להוראה "לא לתת לו לנשום"? האם למאבטח עצמו נותנים לנשום? זה היה רגע מצמית שבו נחשפות אכזריותה ותחכומה של שרשרת הניצול: רגע שמראה איך המנוצלים נאלצים לנצל בעצמם (או משתפים פעולה, תלוי בנקודת המבט), ושגם בין המנוצלים יש כאלה שמצבם רע יותר, הרבה יותר, מאשר של אחרים.

אז לידיעת הנהלת דיזנגוף סנטר ולידיעת הקונים והמבקרים, בעלי החנויות והדוכנים: אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שמבקרים במקום הזה, שבו ההוראות הן לא לתת לעובדים לנשום, ולחזור לשם רק אחרי שיאפשרו להם לנשום (ואולי גם ללכת לשירותים מדי פעם).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טל  On 25 באפריל 2008 at 12:28 pm

    כשאיש שמאל אומר ש"צריך לחנוק את מפעל ההתנחלויות" אתה גם מזדעזע כל כך ?

  • דפנה לוי  On 25 באפריל 2008 at 12:30 pm

    מקומם ובעיקר מדכא אותי הקיבעון / הכבילות החברתית הזו שלנו, השיעבוד לדיכוי ההיררכישפוגשים אותו בכל מקום (לא רק בדיזינגוף סנטר ובחברות האבטחה והניקיון) גם בבנק, גם בעיתונות, גם בחברות ההייטק ובכלל (ממונים שנוהגים בכפופים להם ברוח האמירה "עבד כי ימלוך") רק עכשיו זימרנו במלוא גרון על היותינו בני חורין בני חורין, ובעוד שבועיים נהמהם 'להיות עם חופשי בארצנו'

  • משה  On 25 באפריל 2008 at 1:50 pm

    נו, ומה עשית כשראית את זה? המשכת ללכת ולשקוע בהגיגים? אולי ניגשת למאבטח, שאלת אותו לשמו? אולי אמרת משהו כמו, אני עורך דין, אסור לך לעשות את זה? אולי ניגשת להנהלת הסנטר? או אולי רק כתבת פוסט לבלוג?

  • שני  On 25 באפריל 2008 at 2:52 pm

    בוא נראה אם הבנתי – על סמך אירוע קצר שראית בזמן שהלכת, אתה מבסס קריאה להחרמת הקניון וכל החנויות שבו?
    נחמד גם לגלות שכל גבר שחור הוא "פליט מנוצל" עד שהוכח אחרת.

  • חנוך גיסר  On 25 באפריל 2008 at 3:12 pm

    נוליך את החרפה?

  • איריס  On 25 באפריל 2008 at 3:16 pm

    אולי השיטה כבר לא כל כך עובדת. המאבטח בכרם שלום ברח, היום, והשניים האחרים שמתו, לא ירו בכלל ולא לקחו רובה. המנוצלים לא יעילים כבר בתור כלבי שמירה. אולי זה מה שיציל אותם מניצול נוסף.
    you pay peanuts you get monkeys

    סוג של שביתה איטלקית

  • טלי  On 25 באפריל 2008 at 4:00 pm

    לשאלתו/ה של טל, למרות שלא הופנתה אליי- יש הבדל עצום בין חנק מטאפורי של תופעה/מפעל/מדיניות לבין חנק פיזי של אדם.

    בעיניי זה ההבדל הדרמטי בין שני המקרים.

    ובכל זאת, צבי, אני מסכימה שלכתוב על זה בלוג זה לא מספיק ושהיה, ובעצם יש, טעם לפנות להנהלת הקניון אם לא למעלה מזה ולהתלונן.

    המנגנון הבירוקרטי הרשמי של הגשת תלונות הוא מנדנד ואפור ובלתי סקסי בעליל, אבל הוא חיוני, ולפעמים, רק לפעמים, הוא גם יותר יעיל מקיטורים.

    וכל זה, כמובן, לא סותר את הסכמתי המוחלטת עם דבריך לגבי החירות וכלפי מי היא מופנית, ולמי היא "מגיעה".

  • טל  On 25 באפריל 2008 at 4:08 pm

    מסודן, זה בסדר כי זו תופעה ולא אדם ?

  • טלי  On 25 באפריל 2008 at 6:09 pm

    אני לגמרי לא מסכימה איתך לגבי המסקנה העניינית, כלומר לא מסכימה שצריך לחנוק את התופעה הזאת, אבל ממש לא מזדעזעת משימוש במונח "חנק" בהקשר הזה, כל עוד אתה לא מדבר על חנק האנשים.

  • איריס  On 25 באפריל 2008 at 7:57 pm

    רצח ברמלה, מאבטח הרג את סבתו ושני דודים בסוף המשמרת. זה "יום המאבטחים"

  • אורן  On 25 באפריל 2008 at 10:22 pm

    כאשר הייתי בתחנה המרכזית "החדשה" ראיתי עשרות נערים ונערות מסוממים – כשאני הולך בדיזנגוף או כל מקום אחר בתל אביב רואה הומלסים – בכל קרן רחוב יש אנשים מנוצלים

    שמת לב שבכניסה לקניון המאבטח עומד שעות
    אין לו תנאים מינימלים לעבודה אין סוף לעוולות
    מאחר והשלטון כל כך מושחת – קשה קשה לנשום
    אולם מתרגלים וחגיגות ה-60 בפתח – זה לא צחוק

  • אלון  On 27 באפריל 2008 at 1:30 am

    מענין יהיה לראות את ד"ר טריגר עונה לטענות שהעלתה טלי בתגובה הרביעית מלמעלה

  • ש  On 29 באפריל 2008 at 10:17 pm

    אותי דווקא מעניינת (בנוסף לכל ההערות לעיל) הכותרת: "בוקר ערב חג החירות". הביטוי "ערב חג" מופקע כאן מהקשרו המקורי והופך לחיה אחרת לגמרי….
    חומר ל"ללא מילים 2"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: