ערב ישן – מחשבות (עגומות) בעקבות הידיעה ב"הארץ" על המתכונת החדשה של "ערב חדש"

הידיעה הקצרה והלקונית מאת אסף כרמל שמתפרסמת היום ב"הארץ" בדבר המתכונת החדשה של התוכנית הוותיקה "ערב חדש" בערוץ 1 היא מופרעת מכל כך הרבה כיוונים, והיא מראה עד לאיזה שפל ירדה הגזענות של כל כך הרבה יהודים ישראלים, שאי אפשר שלא להגיב עליה בחריפות. לכאורה, זו רק ידיעה אינפורמטיבית, אז למה להשתמש במילה כל כך קשה כמו "מופרעת"?

אז הנה הפיסקה השנייה של הידיעה, השנייה והאחרונה, במלואה:

"בתוכנית יועלו פינות חדשות, ובהן פינה כלכלית בהנחיית עידן גרינבאום, פינת בריאות בהנחיית כתב "הארץ" רן רזניק, פינת פלילים בהנחיית הדס שטייף, ו"פינת 8200", שתעקוב אחר התקשורת הערבית ותוגש על ידי יוצאי חיל המודיעין של הצבא הישראלי."

אין לי שום דבר נגד פינה כלכלית, פינת בריאות, פינת פלילים או פינה שעוקבת אחר התקשורת הערבית. אבל "פינת 8200"? בהגשת "יוצאי חיל המודיעין של הצבא הישראלי"? ממתי "יוצאי חיל המודיעין של הצבא הישראלי" הם עיתונאים שמשתתפים במהדורת חדשות רק משום שהם "יוצאי חיל המודיעין של הצבא הישראלי"? ומדוע כל מה שקשור לערבים צריך להיות מטופל על ידי "גורמי ביטחון", בהווה או בדימוס?

הגישה המעוותת הזו, לכל ערבי ולכל מה שדובר ערבית כאל מושא ל"מודיעין", כלומר כאל אוייב בפוטנציה שצריך לאסוף עליו מידע, הגיונית אולי עבור הצבא, אבל עבור תוכנית חדשותית? ככל הידוע לי, "ערב חדש" היא תוכנית שמשודרת בתחנת שידור ציבורית-אזרחית, כזו שממומנת מכספי משלמי המיסים, יהודים וערבים גם יחד (ואגב, אפשר לקרוא כאן וכאן בדיוק איך הרשויות, לרבות רשות השידור, מתייחסות למשלמי המיסים הערבים), ולא בתחנה צבאית.

ה"מתכונת החדשה" של "ערב חדש" היא לא כל כך חדשה, אם כן. "פינת 8200" היא צעד גדול נוסף להגדלת הניכור, החשדנות ההדדית, השינאה והשרשת הגזענות.

אבל התחלתי במילה הקשה והמתלהמת "מופרעת", והתכוונתי לא רק למה שהידיעה מדווחת עליו, אלא גם לידיעה עצמה: היובש הענייני שלה, המעבר לסדר היום על צעד כה שערורייתי, משונים בעיני: מדוע הכתב לא מעלה סימן שאלה כלשהו בנוגע לשם הפינה ולרעיון שמאחוריה? אם, לדוגמה, אנשי "ערב חדש" היו הוגים פינה ששמה "העצה היומית להעלמת מס", האם הכתב לא היה מבקש את תגובתם?

זה המנגנון הכפול של הגזענות: הצעדים הגזעניים, וקבלתם כמובנים מאליהם. "פינת 8200" לא נראית שונה מ"פינה כלכלית" או "פינת בריאות". העיוורון של יהודים ישראלים רבים כלפי הגישה לשפה הערבית ולתרבות הערבית והמיליטריזציה של החברה הישראלית-יהודית (וכעת גם של העיתונות בעברית!) הן כה מושרשות, שבכלל לא עולה בדעתו של איש שמשהו משובש מן היסוד במתכונת החדשה של "ערב חדש", ממש כמו בדיווח עליה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני בלוך  On 18 ביוני 2008 at 10:47 pm

    השרה יולי תמיר היא הממונה על הטלוויזיה החינוכית. מי בכלל צריך את הרחבת ערב חדש. תכנית מיותרת לחלוטין שאיננה במנדט של הטלוויזיה החינוכית.

  • ענת פרי  On 19 ביוני 2008 at 12:27 am

    וגם לא עולה בדעתו של אף אחד לראות את ערב חדש.

  • ערןב  On 19 ביוני 2008 at 3:56 am

    אני דווקא קורא את הידיעה הזו בצורה הפוכה ממך. נראה שאתה רוצה שהשינוי יקרה מייד. אפילו אתמול, אם אפשר (הדבר ניכר גם בספרך "ללא מילים" שכתבת יחד עם עמליה רוזנבלום).

    אבל שינוי לוקח זמן. אני רואה בעובדה שפתאום מתייחסים ברצינות לתקשורת הערבית (כמו בפינה של צבי יחזקאלי ב"לונדון וקירשנבאום") עוד צעד בדרך לחשיפת התרבות הישראלית לעובדה שאת הערבים אפשר לראות לא רק דרך כוונת של רובה, אלא גם דרך עדשת המצלמה. אז נכון, כאן מדובר על עדשת לוויין הריגול ואוזניית מכשיר ההאזנה (לפחות מטאפורית), אבל גם זה עוד צעד. צעד קטן, בדרך לשינוי, שיבוא.

    אני אוהב לצטט קטע מהסדרה "סטודיו 60" שבו הכוכבת השמרנית מסבירה לחבר לשעבר הליברל שלה שהיא מבינה ומקבלת את הליברליות שלו, אבל הוא צריך לתת לשמרנים זמן. זמן להתרגל לשינוי.

  • חנה בית הלחמי  On 19 ביוני 2008 at 7:04 am

    זה לא מפתיע אותי. זה נעשה כל הזמן מבלי לקרוא לילד בשמו, ממילא. של מי ההגמוניה לדון בתקשורת בענייני בטחון, למשל? של אנשי המלחמה.

  • נירית מוסקוביץ'  On 19 ביוני 2008 at 1:48 pm

    לאור העובדה שרבים מבין ה"ערביסטים" בתקשורת הישראלית באו מתוך שורות המודיעין ושממילא, הפריזמה הביטחוניסטית נוכחת כמעט בכל דיווח שעוסק בערבים (בין אם בישראל ובין אם מחוצה לה), אולי כבר מוטב כך. לפחות תוחמים את הספירה המודיעינית במקום מוגדר, במקום לשלב אותה בדיווחים על פליליים, על נדל"ן, על פוליטיקה ועל תרבות.

  • נועם  On 19 ביוני 2008 at 2:43 pm

    ויש טעם לצעוק ולהוקיע את זה.
    לנירית – אל דאגה, הם קיבלו פינה, הם לא יעזבו בגלל זה את מרכז הבמה. עכשיו יש להם גם וגם.

  • הילה  On 19 ביוני 2008 at 3:45 pm

    אני רוצה לפחות קצת למחות. לא כל העיסוק המודיעיני של היחידה הוא בהגשת "מידע על האויב הרשע" על צלחת של כסף לגנרלים כאלו ואחרים.
    היחידה עוסקת גם בסקירה נרחבת מאוד של התקשורת הערבית הגלויה. ממה שאני ראיתי חיילים רבים ביחידה לומדים, אוהבים, מעריכים ומעמיקים בתרבות הערבית. עד כמה שאנחנו ממש לא רוצים להאמין בזה. ויש משהו בזה שליחידה יש טונות של ידע מדהים על העולם הערבי (האמת שאני לא מאמינה שהצנזור בכלל מאשר את זה).
    בלי כל קשר, הביטוי "הצבא הישראלי" באמת נראה קצת ארכאי וגם לא קשור. נראה כמו פליטת עט.
    יצאתי קצת סנגורית של הצבא, לא התכוונתי.

  • אלון  On 20 ביוני 2008 at 3:33 am

    ואני חשבתי שאנחנו עדין במלחמה עם הערבים…
    איפה אני חי??!!

  • שושי  On 20 ביוני 2008 at 1:59 pm

    עד כמה שאר המשתתפים כבולים משפטית לקחת חלק בזה.

  • גרין  On 31 ביולי 2008 at 5:54 pm

    היא מדברת מהר מדי ולא ברור
    תבצעו משעל בין המעזינים ביחוד המבוגרים ביניהם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: