בילבאו, "כוכב נולד 6" והעכבישים "אבא" ו"אמא" (וגם משהו על העלאת העמלות בבנקים)

את חודש יוני העברתי בסנטנדר, בירת חבל קנטבריה שבצפון ספרד. בימי השבוע לימדתי סמינר באוניברסיטת קנטבריה, ובסופי השבוע – טיילתי. לפני שבועיים נסעתי לבילבאו, בירת חבל הבאסקים, מרחק של כשעתיים מסנטנדר. נסעתי בעיקר כדי לבקר במוזיאון הגוגנהיים בתכנונו של פרנק גרי.

בדרך שמעתי באוזניות את אוטה למפר שרה את Bilbao Song, שיר שהתוודעתי אליו לראשונה כשהייתי בן 18, כשהיא הופיעה בארץ. השיר, של ברכט וויל, לקוח מתוך Happy End, הצגה מוסיקלית שהם כתבו מייד אחרי "אופרה בגרוש" ב-1928, ושנכשלה ביקורתית ומסחרית, למרות, שלדעתי, היצירה הזו לא פחות מוצלחת (על השאלה ששואלת אחת הדמויות בסוף ההצגה, "איזה פשע חמור יותר: שוד בנק או בעלות על בנק?" חשבתי כשקראתי היום על חגיגת העמלות החדשה של הבנקים). בכל מקרה, כמעט 20 שנה אחרי ששמעתי את Bilbao Song לראשונה, נסעתי לבילבאו ופיזמתי לי את המילים "קפה ביל בבילבאו, הוא היה הכי יפה מים עד ים" (בתרגומו של אהוד מנור, מתוך הדיסק "ההנאות הקטנות שבחיים"), ובגרמנית:

Bills Ballhaus in Bilbao

war das schönste auf dem ganzen Kontinent!

כמה רשמים מיידיים: בניין המוזיאון מדהים. אני לא יודע להחליט אם הוא יפה או מכוער, אבל הוא עוצר נשימה, והתמונות לא ממש יכולות לבטא את הפראות ואת הטירוף שלו. חוויית השיטוט סביבו ובתוכו היא חוויה של התעלות ממש. גם התערוכות שבפנים היו מעולות, ומה שנחמד במיוחד הוא שזה לא מוזיאון ענק, כך שלא נופלים מהרגליים, ובכל זאת אפשר לנסות לפחות לראות הכול.

לא פחות מהמוזיאון, המסעדה שלו הייתה חוויה בזכות עצמה: זו מסעדה בבעלות של Martín Berasategui, שף בעל שלושה כוכבי מישלן מסן סבסטיאן, שמגישה ארוחת טעימות של שלוש מנות ב-20 אירו (במסעדה שלו בסן סבסטיאן ארוחה עולה מעל 100 אירו, וצריך להזמין מקום חודשים מראש). אי אפשר לתאר את האוכל בכלל – כל כך משונה ומרגש הוא היה (זו גם הייתה הפעם הראשונה שהתנסיתי במנות מהבישול המולקולרי כמו ג'לי של אבטיח עם צ'יפס שחורים ממשהו לא מזוהה מפוזרים מלמעלה ועלה כותרת של פרח אמנון ותמר, פודינג של אספרגוס לבן ו"סיגרים" מפרוסות דקיקות של אננס טרי מגולגלות וממולאות בקרם בננה ורוד).

מחוץ למוזיאון ישנם שלושה פסלים: בחזית "הכלבלב" של ג'ף קונס שאמור היה להיות מוצב רק לכבוד הפתיחה של המוזיאון, ב-1997, ובגלל הפופולריות שלו הפך למוצג קבוע. ומאחור: "ערפל", של האמנית היפנית פוג'יקו נאקאייה  – תרסיס של טיפות מים שנראה כמו עשן לבן אבל הוא בעצם ערפל לכל דבר ועניין, שנוצר בכל שעה עגולה. והפסל המשונה והמושך מכולם – עכבישה ענקית מברונזה נושאת ביצים – שנקרא "Maman", "אמא". הספר המצויין שנעזרתי בו בתכנון היום הזה (ושגם בזכותו נכנסתי למסעדה של המוזיאון, אחרת הייתי חושב שזה סתם קפיטריה טיפוסית של מוזיאונים ומדלג עליה) מציין שאמה של האמנית שיצרה את הפסל, לואיז בורז'ואה (גם כן שם משפחה!), נפטרה שנים לפני שהוא נוצר, למי שתהה מה הייתה תגובתה.

Maman, "ערפל", וחתן-כלה

מה שעוד יותר משונה, זה ש-Maman היא אתר פופולרי במיוחד לצילומי חתן-כלה, במיוחד כש"ערפל" בפעולה (אפשר לראות זוג כזה מצטלם בצילום למעלה).  בעשר הדקות שהייתי על המרפסת האחורית של הגוגנהיים, שני זוגות הצטלמו לידו. מעניין מה זה אומר על הבילבאואים. אולי פשוט שיש להם חוש הומור.

 

 

 

נזכרתי ב-Maman כשראיתי אתמול את החלק האחרון של "כוכב נולד 6", אחרי שנדדתי לערוץ 2 בסוף עוד פרק בסידרה המצויינת "העולם הבא" של ניצן הורוביץ בערוץ 10. מסתבר ש"האולפן החדש שלנו", כפי שקרא לו צביקה הדר, נראה גם הוא כמו עכביש ענק: כדור דיסקו ענק, שיוצאות מתוכו קשתות-רגליים נוצצות עד הריצפה. העכביש של "כוכב נולד 6" הרבה פחות מרתיע מזה של לואיז בורז'ואה, ואולי הוא בגלל זה גם קצת פחות מושך, אבל אני לא יכול ממש לדעת, כי לא הייתי שם, ב"אולפן החדש שלנו"; ייתכן שהוא מרשים לא פחות בגודל טבעי. אני מציע לקרוא לו "Papa", "אבא"; הוא יצירת אומנות לא פחות חשובה מ-Maman, והוא מראה בדיוק היכן נמצאת התרבות הפופולארית הישראלית.

שאר בילבאו מזכירה את סנטנדר, העיר שגרתי בה ולימדתי בה במשך חודש – תעשייתית ואפורה (אולי חוץ מהטראם, שהפסים שלו משוקעים בתוך מרבדי דשא ורובע היסטורי קטנטן), אבל הגוגנהיים פשוט שווה את הנסיעה. השיר של ברכט ווייל מהלל בעיקר את הירח של בילבאו ("Alter Bilbaomond!"), אבל כיוון שמחשיך כאן רק ב-22:30, לא נשארתי לראות האם זה נכון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On 1 ביולי 2008 at 8:51 pm

    תודה

  • רון  On 1 ביולי 2008 at 9:30 pm

    היתה או עדיין יש ללואיז בורז'אה רטרוספקטיווה במרכז פומפידו בפריז.
    והרשמים שלי מהמבנה של המוזיאון ממש זהים לשלך. רק שאצלי עבודת ההכנה לא נעשתה ברצינות והגענו עשר דקות לפני הסגירה…. מקווה שבפעם הבאה אבוא בזמן. נשארנו שם רק יום אחד אבל העיר בהחלט עשתה לי חשק לחזור אליה, ולא רק בגלל המוזיאון.

  • מיכאל  On 1 ביולי 2008 at 10:34 pm

    ונמצא במס' ערים בעולם.
    ראיתי אותו לפני מס' חודשים במוזיאון טייט מודרן בלונדון

  • צבי טריגר  On 2 ביולי 2008 at 9:08 am

    רון – הרטרוספקטיבה ללואיז בורז'ואה הוצגה עד ה-2 ביוני, ולצערי החמצתי אותה. מסיור באתר האינטרנט של מרכז פומפידו היא נראית מרתקת. פריז דווקא הייתה בתוכנית הנסיעות שלי לסופי שבוע, אבל בסוף הסתפקתי בבילבאו ובלונדון. כדאי מאוד לחזור לגוגנהיים בבילבאו לפני סוף ספטמבר, ולו כדי לראות את הרטרוספקטיבה לחואן מונוז. אני אכתוב עליה כאן בקרוב.

    מיכאל – לא ידעתי. תודה על ההערה. אכן, בוויקיפדיה כתוב שיש עותק גם בנשיונל גלרי באוטווה, קנדה (לפי האתר של הטייט העותק של "אמא" שמוצג שם הוא זמני). בכל מקרה – עותק או מקור – זה פסל פשוט מצמית, וכדאי מאוד לנסות לראות אותו, אם במקרה נמצאים בסביבה.

  • איתמר  On 2 ביולי 2008 at 5:26 pm

    בילבאו

  • סו  On 5 ביולי 2008 at 7:24 pm

    נו, איזו הצטרפות מקרים… בדיוק היום עיינתי בתכניה המתישה של פסטיבל הקולנוע בירושלים, שם יוקרנו שני סרטים תיעודיים שמוקדשים לבורז'ואה זו:
    לואיז בורז'ואה – העכביש, הפילגש והמנדרינה של מריון קאג'ורי ואמי וולך, וגם –
    לחישת המים השורקים, של בריג'יט קורנון
    סתם, ככה, שתדעו

  • כוכב נולד 6  On 21 ביולי 2008 at 11:27 pm

    האולפן החדש של כוכב נולד 6 באמת נראה כמו עכביש ענק!

  • אוטה למפר  On 27 בינואר 2010 at 12:28 am

    אני רואה שאתה מאוד אוהב את אוטה למפר, אז יש לי חדשות מצוייניות – אוטה למפר מגיעה לישראל בקרוב
    http://ticket.startpage.co.il/announce/5597/
    כל הפרטים וכרטיסים למופע כאן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: