מי שאוכל לבד 63: סלט עגבניות מעורבות ברוטב יוגורט ורוקפור

יש כת לא קטנה של שונאי עגבניות מושבעים. אני יודע את זה, כי כמה מהאנשים האהובים עלי ביותר משתייכים אליה. רובם אוכלים פסטה ברוטב עגבניות, ואפילו מאוד אוהבים פיצה. יש ביניהם גם כאלה שישתו מרק עגבניות משובח. אבל אם תקרבו אליהם עגבנייה טרייה, חתוכה, הם יסגירו את כל הסודות ויתוודו על פשעים שמעולם לא ביצעו, ובלבד שהעגבנייה תורחק מהם. המדור של היום לא מוקדש להם, כי הוא עוסק רק בעגבניות (אפי ויהודית, איתכם הסליחה).

המחסור בעגבניות נורמליות בסופרמרקטים בשבועות האחרונים – או שהן רקובות, או שהן בוסר – החזיר אותי לעגבניות השרי, ולרעיון שמצאתי לפני שנים גם אצל מרתה סטיוארט וגם אצל איינה גארטן ("הרוזנת היחפה"): סלט עגבניות מעורבות, כלומר ממגוון זני עגבניות. פעם סלט כזה בישראל לא היה אפשרי, כי לכל היותר היו כאן שניים-שלושה זנים של עגבניות רגילות וזן אחד של עגבניות שרי. היום אפשר למצוא עגבניות שרי בכמה גדלים וצורות (החביבות עלי הן העגבניות הסגלגלות, שנראות כמו גירסה מיניאטורית ואדומה של חציל), וגם עגבניות שרי צהובות, ולפעמים סגולות.

הסוד הוא בגיוון: אם זן אחד חמצמץ, זן אחר מאזן אותו במתיקות. שלא לדבר על החגיגה לעיניים שהסלט הזה מספק, גם משום שהוא מפר את אחד מכללי הסלט המקובלים, בכך שהוא מכיל חתיכות של ירקות בגדלים שונים (פרוסות גדולות של העגבניות הרגילות, יחד עם חצאי עגבניות שרי), וגם בכך שהוא מגוון, יפהפה ומפתיע, למרות שהוא מכיל רק עגבניות.

את הסלט אני מקשט בפתיתי מלח שחור שמוכרים לאחרונה בחנות "לגעת באוכל". את צבעו השחור המלח הזה מקבל מתוספת של פחם, והוא מגיע אלינו במסגרת אפנת "מלחי הגימור" (finishing salts) האמריקאית שנוחתת בארץ לאחרונה: סוגי מלח שלא מיועדים לבישול (אלא אם כן אתם מיליונרים) אלא בעיקר לקישוט מנות מוכנות ולהדגשת טעמיהן. בארצות הברית משתמשים מזה שנים במלח שחור מהוואי (שצבעו השחור נובע מהמינרלים שהוא סופח, ולא מתוספת בתהליך הייצור), מלח וורוד מהרי ההימלאיה, מלח תכלכל מאזור איראן ועוד. לנו יש מלח ים אטלנטי שניתן להשיג בחנויות טבע ובמעדניות, ושצבעו אפרפר וטעמו כטעם הים, והמלחים החדשים של "מלח הארץ" – המלח השחור, מלח רוזמרין, מלח לבן גס ומלח מעושן.

וכמובן, ישנו המלך הבלתי מעורער, לדעתי, מלח הבישול הישן והטוב שבו אני משתמש שנים, גם בבישול, וגם ב"גימור" מנות מיוחדות, כפי שהאמריקאים אומרים. גם מלח הבישול הפשוט יפהפה, והוא נגיש וזול הרבה יותר, אבל הוא לא יעניק את הניגוד הדרמטי בין האדום של העגבנייה והשחור שהמלח השחור ייתן.

סלט עגבניות מעורבות ברוטב יוגורט ורוקפור לאחד

המצרכים למנה אחת:

1 עגבנייה מזן תמר

1 עגבנייה כדורית

15-10 עגבניות שרי רגילות

15-10 עגבניות שרי צהובות

15-10 עגבניות שרי מאורכות

½ גביע יוגורט טבעי

1 כף גבינת רוקפור מפוררת

1 כפית מיונז

כמה טיפות מיץ לימון

פלפל שחור

לקישוט: מלח שחור (לא חובה)

ההכנה:

1. בקערה קטנה מערבבים את חומרי הרוטב: היוגורט, גבינת הרוקפור, המיונז, מיץ הלימון והפלפל השחור.

2. פורסים את שתי העגבניות הגדולות. חוצים את עגבניות השרי. מסדרים את העגבניות בצלחת הגשה: אפשר לפי קבוצות, כדי להדגיש את ההבדלים בין זני העגבניות, ואפשר לערבב את כל העגבניות יחד.

3. יוצקים מעל הסלט רוטב בכמות הרצוייה, ומקשטים במלח השחור (או ממליחים במלח אחר).

הערות וגיוונים:

1. אפשר גם לפזר על הסלט המוכן פירורי גבינת רוקפור נוספים, לקישוט.

2. מצויין להחליף את הרוקפור בגבינת פטה.

3. אפשר להחליף את רוטב היוגורט בשמן זית ומיץ לימון, או חומץ בן-יין (אדום או לבן), ולהוסיף בצל סגול קצוץ דק.

4. מדי פעם אפשר להשיג עגבניות שרי סגולות, והן תהיינה נפלאות בסלט הזה.

5. מעולה להוסיף לסלט 3-2 עגבניות מיובשות קצוצות דק.

* הטור מתפרסם היום באתר וואלה! אוכל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בספטמבר 2008 at 9:21 pm

    מה עם גבינת חלומי?

  • צבי טריגר  On 18 בספטמבר 2008 at 3:10 pm

    גבינת חלומי לא כל כך מתאימה לרוטב עצמו כי צריך לטגן אותה קודם, אבל יכול להיות שחתיכה שלה על הסלט,ולא בתוך הרוטב, תהיה טעימה (למי שאוהב חלומי; אני לא חסיד גדול)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: