הורות זה לא (רק) עניין גנטי: על צו האימוץ שניתן אתמול למשפחת אבן-קמה

החלטת שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, עליסה מילר, להוציא צו אימוץ ליוסי אבן-קמה ולאפשר לד"ר עמית קמה ולפרופ' עוזי אבן להפוך להוריו החוקיים צריכה לשמח לא רק את חברות וחברי הקהילה ההומולסבית, אלא את כל מי שזכויות ילדים וזכויות האדם יקרות ללבו.

בני הזוג אבן-קמה מתפקדים כהוריו בפועל של יוסי כ-15 שנה, מאז עבר לגור איתם, לאחר מסכת של התעללות שעבר בבתי הוריו, בין היתר בגלל נטייתו המינית. במשך השנים הללו, כפי שעולה מהבקשה למתן צו אימוץ שהוגשה בשמם על-ידי עו"ד דורי ספיבק וצוות הקליניקה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, בני הזוג אבן-קמה תפקדו כהורים לכל דבר ועניין: הן מבחינה חינוכית ורגשית, והן מבחינה כלכלית. גם רשויות הרווחה של עיריית תל אביב, שם מתגוררת המשפחה, הכירו בהם כהוריו של יוסי.

אלא שאין די בהכרה בפועל, כפי שזכתה לה משפחת אבן-קמה, משום שהכרה כזו תלויה ברצונן הטוב של הרשויות, ואלה אינן חייבות לכבד את רצונם של בני המשפחה כאשר הם לא רשומים ככאלה. כך, למשל, למי שאינם בני משפחה באופן שמוכר בחוק אין מעמד חוקי בקבלת החלטות רפואיות במקרה של אישפוז. גם הטבות מיסוי שונות מוענקות אך ורק לקרובי משפחה המוכרים בחוק.

ההיבט החשוב ביותר של ההחלטה הזו הוא היותה נדבך נוסף בהעברת מרכז הכובד במשפט ובתרבות הישראלים מן ההורות הביולוגית אל ההורות הפסיכולוגית. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מרתק זה, שבמהלכו המשפט מכרסם בקדושת ההורות הביולוגית ומכיר יותר ויותר בחשיבות התפקוד של ההורים. אמנם, במקרה של יוסי אבן-קמה מדובר בבגיר המבקש להיות מאומץ, אבל גם במקרים של ילדים קטינים בית המשפט מוכן כבר מזה כמה שנים להסיג את ההורות הביולוגית (למשל במצבים שבהם ההורה הביולוגי מתעלל או מזניח) מפני ההורות הפסיכולוגית. במילים אחרות, הדגש עובר מהדי.אן.אי. אל שאלת הכשירות להורות. עצם רעיון האימוץ מגלם את קו החשיבה הזה.

הכרסום בחשיבות ההורות הביולוגית מתקיים בצד מגמה מבורכת נוספת בדיני המשפחה: העתקת תשומת הלב מהאינטרס הקהילתי אל הרצון הפרטי בכל הנוגע לבחירתם של אנשים בבני/בנות זוג, וכעת, גם בבחירת הורים וילדים.

עד לפני פחות משני עשורים לא ניתן היה כלל להעלות על הדעת לקרוא לתא שאינו מורכב מאבא-אמא-ילדים בשם "משפחה". ב-1992 נחקק חוק משפחות חד-הוריות, ובאחת תא שמורכב מהורה אחד (בדרך-כלל אֵם) וילדים הפך גם הוא למשפחה. כך קרה קודם לכן לבני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור), וכך קורה בשנים האחרונות לבני זוג מאותו מין, עם ההכרה באימוץ צולב (פרשת ירוס-חקק) וברישום נישואי טורונטו.

לכן ההכרה שהעניק בית המשפט בהגדרה העצמית של בני משפחת אבן-קמה כמשפחה היא סיבה למסיבה לא רק להומואים ולסביות, אלא לכל מי שחושב/ת שהורים מתפקדים עדיפים על קדושת קשר הדם, ולכל אלה שמאמינים שבמדינה דמוקרטית ראוי שהתערבות המדינה בבחירה הכל-כך אינטימית שלנו בבני משפחתנו – במקרים שבהם יש אפשרות בחירה כזו, כמובן  – תהיה מזערית.

* הרשימה התפרסמה אתמול באתר Ynet.

עדכון, 14.3.2009: לקריאת דו"ח של ה-American Civil Liberties Union (האגודה לזכויות האזרח האמריקנית) בזכות הורות הומולסבית לחצו כאן.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מוריס  On 11 במרץ 2009 at 1:37 pm

    מאחר ועדין לא נבדקו הנזקים שמבנה משפחה כזה יכול להשפיע – לא צריך לקפוץ משמחה על "ההתקדמות" משום מה תמיד כשושמעים על התקדמות

    כדאי לשים לב התקדמות למה – לעוד ערכים או לעוד חומריות ואינטרסנטיות אישית

    לא בטוח שזוהי התקדמות

  • חייש  On 11 במרץ 2009 at 5:15 pm

    הנזקים שנגרמים ע"י מבנה משפחה קלאסי דווקא מוכרים לנו היטב ובכל זאת איש לא טוען שיש לאסור על אימוץ כשמדובר בזוגות סטרייטים.

  • מוריס  On 12 במרץ 2009 at 1:50 pm

    בילדותי הגיח לעולם ד"ר ספוק עם התפיסות החדשניות בחינוך ילדים

    עד היום אוכלים את שיירי הטירוף הזה

    תפיסת המוצא שלו היתה

    "הנזקים שנגרמים ע"י מבנה החינוך הקלאסי"

    את התוצאות אנו רואים

    כך שמבנה ישן ומסורתי עדין אינו אומר שהוא גרוע

    ולגבי מבנה משפחה חדש לזוגות ממין אחד –

    אופי מבנה המשפחה אינו טבעי לחולטין כך שסיכויו להיות טוב יותר בהמבנה המסורתי שואפים לאפס

  • נדב פרץ  On 15 במרץ 2009 at 1:00 pm

    קודם כל, יש המון מחקר על הורות הומולסבית. המסקנה: היא שונה מהורות סטרייטית, אבל לא גרועה יותר או טובה יותר, פשוט אחרת. אם זה מעניין אותך, לך לקרוא.

    שנית, ההנחה שלך שאופי מבנה המשפחה ההטרוסקסואלית של ראשית המילניום הוא 'טבעי' היא חסרת בסיס במציאות. לפני חמש מאות שנה לא היית מוצא ברוב החברות בעולם את המשפחה הגרעינית, כמו שאנחנו רואים אותה היום. היא לא טבעית יותר ממשפחה הומוסקסואלית בערך בשום מובן. וגם אם היא הייתה טבעית – ההנחה 'טבעי=טוב' דורשת ביסוס, אלא אם כן אתה מעדיף לגור במערות ובצמרות עצים על פני הבית הלא-טבעי שלך.

  • נועה עופרי  On 17 במרץ 2009 at 8:24 pm

    לצבי היקר,
    כל הכבוד על הנועזות ואני מסכימה עם כל מילה שלך. אגב, אתה מרצה בחסד עליון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: