להרוג את הסובלנות ולשים אותה במוזיאון

בשנים שאני עוקב אחר עלילות מוזיאון הסובלנות בירושלים, נחשף, במקרה הטוב, חוסר הרגישות המשווע של יוזמיו ושל מערכת המשפט הישראלית, לרבות בג"ץ, שלא מנע את הקמתו על בית קברות מוסלמי עתיק, ובמקרה הרע – הציניות שבהקמת מוזיאון סובלנות דווקא באתר כזה. התחקיר המקיף שפורסם בערב שבועות ב"הארץ" חושף עוד פרטים על הפרוייקט האומלל הזה.

הקמת מוזיאון לסובלנות על-ידי מכון יהודי-דתי תוך פינוי בית קברות מוסלמי, בירושלים, בישראל, מדינה שמחזיקה למעלה מ-40 שנים בשטחים כבושים ומפרה זכויות אדם יום-יום שעה-שעה, בניגוד למשפט הבינלאומי ובניגוד למשפט הישראלי הפנימי, לא דומה בכלל להקמת חדר מיון ממוגן על בית קברות מהתקופה הביזנטית. היא יותר מזכירה  את הבדיחה (המרה) שציטט ההיסטוריון השוויצרי של האומנות, יעקב בורקהארט:

"אזרחי עיר אחת (אומרים שהכוונה היא לעיר סְיֶינה) היה להם פעם בשירותם מצביא-גייסות, ששחרר אותם משעבוד אויב. יום על יום התייעצו ביניהם, במה לשלם לו את גמולו, ולבסוף החליטו כי לא יימצא להם גמול לפי ערכו, ואפילו ימַנו אותו למושל עירם. עד שקם אחד מביניהם ואמר: הבה נמיתהו ונשימהו אחרי מותו לקדוש עירנו."

(יעקב בורקהארט, "תרבות הריניסאנס באיטליה", תירגם יעקב שטיינברג, מוסד ביאליק, ירושלים תש"ט)

הסובלנות היא אולי המצביא החשוב ביותר שיכול לשחרר אותנו משיעבוד לאוייב המלחמה, שפיכות הדמים והאיבה. וזאת הטרגדיה של ה"ערכים" בישראל, דוגמת הסובלנות (וגם היהדות, הדמוקרטיה ועוד ועוד): במקום לחיות לפיהם (ואיתם), הורגים אותם, מקדשים אותם אחרי מותם, ובונים לכבודם מוזיאון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חולי  On 21 במאי 2010 at 7:11 am

    לא מתלהם, רק מנסה להבין…
    מה בדיוק מפריע כאן?
    פינוי בית הקברות? או בניית המוזאון? או מקור המוזאון?

    בעיני הרבה יותר נורא זה שגם בירושלים וגם בתל אביב, גן העצמאות בנוי על בית קברות מוסלמי….

    גם הארכיטקטורה המוצעת בעיני איומה, וכמובן שהייתי מעדיף שטח ירוק נוסף במרכז עיר על מוזאון כלשהו שלא משתלב למשל גם במערך התחבורה.

    • zht202  On 21 במאי 2010 at 11:10 am

      חולי, כל מה שאתה מתאר מפריע, כולל זה ש"גן העצמאות" בירושלים ובתל אביב בנויים על בתי קברות מוסלמים. אבל במקרה של מוזיאון הסובלנות, ישנו רובד נוסף והוא הפער שבין שם המוסד ובין מה שעצם הקמתו מבטא: אי-סובלנות בוטה. אם היו מקימים את מוזיאון צה"ל על בית הקברות המוסלמי, למשל, זה היה לא פחות מקומם, אבל לפחות מעשה בעל היגיון פנימי. כינוי בניין שמוקם על בית הקברות בשם "מוזיאון הסובלנות" הוא אקט אורווליאני, ממש כשם שב-1984 המשרד הממשלתי הממונה על מלחמות נקרא "מיניסטריון השלום".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: