כשהכנסת מאיימת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות האדם: עצומה של אנשי סגל בפקולטאות ובמכללות למשפטים

נשלחה ליו"ר הכנסת היום, 16 בינואר 2011

כשהכנסת מאיימת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות האדם

 החלטת הכנסת לבחון הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם וארגונים אחרים שמביעים כעניין שבשגרה ביקורת על מדיניות ישראל היא החלטה רעה ומסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. ארגוני זכויות האדם, גם אלה שמעלים ביקורת על מדיניות ישראל, ממלאים תפקיד חיוני בדמוקרטיה הישראלית, כמו התפקיד שארגונים דומים ממלאים בכל דמוקרטיה אחרת ראויה לשמה. בביקורתם הכואבת והנוקבת הארגונים מעלים לסדר היום מעשים לא ראויים ולא חוקיים ובכך הם מסייעים למניעתם ולמיגורם. מדינה שאין בה פעילות בריאה ובלתי מסוייגת של ארגונים כאלה אינה ראוייה לתואר דמוקרטית.

כנסת שמבקשת להצר את צעדי ארגוני זכויות האדם כורתת את הענף עליו היא עצמה יושבת. הדיון הנוקב והפתוח, הביקורת על רשויות השלטון, וההגנה על זכויות האדם הם מתפקידיה החשובים של הכנסת. מה התועלת בדיונים בכנסת ללא המידע שחושפים ארגוני זכויות האדם? הרי חברי הכנסת עצמם יודעים עד כמה חיונית תרומתם של הארגונים הללו לפעילותה של הכנסת ולמידע שיש בידי חבריה.

כמורים בפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אנו בדעה שעל הכנסת להימנע מכל צעד שיש בו אפילו תחילה של יצירת דה-לגיטימציה של ארגוני זכויות האדם, ובכלל זה בדרך של חקירה של מקורות המימון שלהם. ארגוני זכויות האדם נבחנים על-פי פעילותם ולא לפי מקורות המימון שלהם. הדרך להתמודד עם ממצאיהם היא בדרך המלך של הויכוח הציבורי. השתקתם היא דרכם של אלה שאין להם תשובה עניינית ומעדיפים להסתתר מאחרי מסך של רמייה והשתקה. להתנהגות זו יש אח ורע אך במדינות חשוכות או בתקופות אפלות במיוחד בהיסטוריה של מדינות שאינן חשוכות, תקופות שמדינות אלה מתביישות בהן.

אנחנו מתביישים שזו הדרך שבה בחרה הכנסת שלנו ללכת. 

אנו קוראים לכנסת לשוב בה מההחלטה האומללה הזו.

חתומים:

 1.      ד"ר אורי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

2.      ד"ר עילי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

3.       פרופסור ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

4.       פרופסור דוד אנוך, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

 5.       ד"ר יפעת ביטון, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

6.       ד"ר מרים ביטון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

7.       פרופסור מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

8.       פרופסור איל בנבנישתי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

9.       פרופסור ארנה בן נפתלי, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

10.   ד"ר אילן בן שלום, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

11.   ד"ר יעקב בן-שמש, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

12.   ד"ר תומר ברודי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

13.   פרופסור ז'וזה ברונר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

 14.   ד"ר חאלד גאנים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

15.   פרופסור מירי גור-אריה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

16.   ד"ר אורן גזל-איל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

17.   פרופסור חיים גנז, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

18.   פרופסור אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

19.   פרופסור עמנואל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

20.   פרופסור חנוך דגן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

21.  ד"ר יוסי דהאן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

22.  ד"ר גיא דוידוב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

23.  ד"ר רונית דוניץ-קידר, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

24.   ד"ר אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

25.   פרופסור יואב דותן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

 26.   פרופסור משה הירש, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

27.   ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

28.   פרופסור אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

29.   ד"ר גיא הרפז, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

30.   ד"ר מוחמד ותד, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת

31.   ד"ר שרון וינטל, בית הספר למשפטים, מכללת נתניה

32.   פרופסור נטע זיו, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

33.   פרופסור עלי זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

34.   ד"ר ראיף זריק, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

35.   ד"ר האלה ח'ורי בשאראת, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

36.   פרופסור רון חריס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

37.   ד"ר דורון טייכמן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

38.   ד"ר צבי טריגר, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

39.   פרופסור עמרי ידלין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

40.   פרופסור יונתן יובל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

41.   ד"ר עמיחי כהן, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

42.   פרופסור משה כהן-אליה, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

43.   ד"ר שי לביא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

44.   פרופסור יאיר לוברבוים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

45.   פרופסור אסף לחובסקי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

46.   פרופסור ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

47.   פרופסור גיא מונדלק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

48.   ד"ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

49.   פרופסור יורם מרגליות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

50.   פרופסור יובל מרין, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

51.   ד"ר אילן סבן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

52.   פרופסור פניה עוז-זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

53.   ד"ר עמית פונדיק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

54.   פרופסור אריאל פורת, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

55.   ד"ר אמיר פז-פוקס, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

56.   ד"ר מיטל פינטו, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

57.   ד"ר טליה פישר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

58.   פרופסור סיליה פסברג, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

59.   פרופסור אוריאל פרוקציה, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

60.   פרופסור אורן פרז, אוניברסיטת בר-אילן

61.   ד"ר ניר קידר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

62.   ד"ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

63.   פרופסור רועי קרייטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

64.  ד"ר טלי קריצמן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

65.   פרופסור יורם רבין, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

66.   פרופסור פרנסס רדאי, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

67.   פרופסור אמנון רובינשטיין, המרכז הבינתחומי הרצליה

68.   ד"ר איסי רוזן-צבי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

69.   ד"ר יעל רונן, בית הספר למשפטים, מכללת שערי משפט

70.   ד"ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

71.   ד"ר יאיר שגיא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

72.   ד"ר דוד שור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

73.   פרופסור יורם שחר, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

74.  ד"ר גילה שטופלר, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

75.  פרופסור ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

76.  פרופסור פנחס שיפמן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

77.   ד"ר הילה שמיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

78.   פרופסור יובל שני, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

79.   ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם לסטר  On 16 בינואר 2011 at 3:11 pm

    כל הכבוד לחותמי העצומה. מצטרף כאוהד.

  • shaylahag  On 16 בינואר 2011 at 5:22 pm

    כבוגר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, איני מופתע כי ברשימה מופיעים עשרות שמות של מרצים מהפקולטה שבה חונכתי, ספגתי ערכים והפכתי לאדם בוגר וחושב.

    העצומה שלכם מעציבה אותי, כי אני רואה בפקולטה למשפטים כמוקד אינטלקטואלי שאסור לו ליפול למלכודות פופוליסטיות כמו העצומה הזו.

    תמוהה במיוחד האמירה:
    "אנו בדעה שעל הכנסת להימנע מכל צעד שיש בו אפילו תחילה של יצירת דה-לגיטימציה של ארגוני זכויות האדם".

    כדי להתמודד עם אמירה זו, אביא כדוגמא את המקרה האישי שלי.

    במסגרת עבודתי כעורך דין, נתקלתי מספר פעמים בדו"חות ומסמכים שחיברו הארגונים "יש דין" ו"נשות מחסום ווטש". הדו"חות היו תמיד כאלה שמסלפים את המציאות בצורה קיצונית. כל קורא שפוי של אותם דו"חות, שגם מכיר את המציאות אותה הם ביקרו, מבין מיד כי מטרתם האחת והיחידה היא השמצת אותם מוסדות מדינתיים שבהם עסקו הדו"חות. כמי שמכיר את חלק מהפעילים באותם ארגונים, אני יודע שהם פועלים בדרך זו מכיוון שהם שונאים, באמת ובתמים (עד כמה שאפשר לומר "בתמים"), את מדינת ישראל – חושבים באמת שאנחנו מדינה נאצית ופשיסטית.

    מדוע על חברי הכנסת שמייצגים אותי להימנע מכל "דה-לגיטימציה" של אותם ארגונים? אם הם פועלים באופן שנתפס בעיני כבלתי מוסרי (משקרים ומסלפים כדי לעשות דה-לגיטימציה בינלאומית ופנימית למדינה ומוסדותיה), מדוע לחברי הכנסת אסור להציג אותם ככאלה?

    אמירתכם כי "ארגוני זכויות האדם נבחנים [רק] על-פי פעילותם ולא לפי מקורות המימון שלהם" היא פשוט מגוכחת ויוצאת כנגד כל התיאוריות הביקורתיות שלימדתם אותנו במהלך השנים. "בעל המאה הוא בעל הדעה" וברי כי אם הארגונים מקבלים חלק משמעותי מתקציבם מקרנות פלסטיניות (ואולי גם קרנות ממדינות ערב אחרות), הדבר משפיע על מהימנות הממצאים שלהם.
    חוץ מזה, ישנם אנשים (כמוני) שיחשבו שיש משהו אבסורדי, ציני ולא מוסרי בכך שארגון זכויות אדם מקבל כספים ממדינות ששונאות זכויות אדם. יש שיחשבו שזו ההוכחה הניצחת לכך שלא בארגוני זכויות מדובר, אלא בארגונים שמטרתם האמיתית היא מלחמה פוליטית במדינת ישראל ושיח הזכויות הוא רק אמצעי לשם כך.

    הצעתכם להתמודד עם הארגונים בדרך המלך של הויכוח הציבורי היא אכן הצעה ראויה. הבעיה שבשביל להתווכח צריך מידע ("אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" – זוכרים?), ובשביל לאסוף מידע צריך כוח (כסף, משאבים, סמכויות, מומחיות). המידע על מקורות המימון ומהות הקשרים של הארגונים הרדיקליים מעניין מאוד את הציבור. למרבה הצער, הוא לא מעניין בכלל את התקשורת, את האקדמיה ואת המגזר השלישי (חוץ מארגון "אם תרצו" שמואשם תדיר במקרטיזם). מה נותר לעשות? להשתמש במוקד הכוח הפוליטי היחיד של הימין בארץ שלנו: הכנסת! הועדה הפרלמנטרית היא זו שתביא לציבור את המידע.

    מי שמעדיף "להסתתר מאחורי מסך של רמייה והשתקה" הוא מי שחושש מגילוי האמת.

    קבעתם ש"בביקורתם הכואבת והנוקבת הארגונים מעלים לסדר היום מעשים לא ראויים ולא חוקיים ובכך הם מסייעים למניעתם ולמיגורם" מה שהתעלמתם ממנו הוא שרבים מהארגונים הללו עסוקים בשקרים או בפרסום נתונים לא בדוקים, שמרעילים את סדר היום הציבורי, בארץ ובחו"ל, בשקרים.

    התעלמותכם משקרים אלה כמו גם חוסר הרצון שלכם לגלות את האמת בנוגע לגורמים שעומדים מאחורי אותם ארגונים אינה עולה בקנה אחד עם המחויבות המוחלטת לאמת ולחופש המידע שצריכה להיות לכל איש אקדמיה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: