על הצביעות של מציעי החוק לייבוש עמותות השמאל

הצעות החוק לאיסור מימון עמותות על-ידי ישות מדינית זרה מיועדות לכאורה למנוע מזרים להתערב בפוליטיקה הפנימית של מדינת ישראל, מתוך הנחה שיש חורשי רעה שיהיו מעוניינים לפגוע בישראל בדרך זו. אבל ההצעות הללו לא אוסרות על מימון מגורם זר באשר הוא. מימון פרטי, לפי הצעות אלה, מותר. כך שאם טייקון אנטישמי מחליט להילחם במשטר הישראלי, זה בסדר, אבל אם האיחוד האירופי מעוניין לתרום לארגון שמחלק מלגות לבני נוער – זה אסור. מדוע נקבעה ההבחנה בין מימון זר ממשלתי למימון זר פרטי? משום שעמותות הימין נהנות בדרך-כלל ממימון פרטי, בעוד שעמותות זכויות האדם, מושג שמשום מה הפך ל"שמאלני" (כאילו העמותות הללו לא שומרות גם על זכויותיהם של מצביעי הימין), נהנות מתמיכות מן האיחוד האירופי ומממשלות זרות.

העמותות שהצעת החוק מיועדת לייבש עוסקות באחת הפעילויות השנואות ביותר על הימין: חשיפת העוולות שנגרמות לאוכלוסיות מוחלשות כמו ניצולי שואה, עניים, אנשים עם מוגבלויות, ומי שאינם אזרחים ישראלים: פלסטינים,  פליטים ומהגרי עבודה. יותר משהעוולות שנגרמות לאוכלוסיות אלה ואחרות מטרידות, כנראה שמציק לימין הדיבור על העוולות הללו. כאילו אם לא יפורסם דו"ח על ההתעמרות בניצולי שואה או בפלסטינים במחסום, ההתעמרות הזו לא קיימת.

אין בכוונתי להיתמם, כפי שחברי הכנסת יוזמי שתי ההצעות לייבוש עמותות שמזוהות עם השמאל מיתממים. הצעות החוק מיועדות להעניש את הארגונים הללו בשל כך שהם שוברים את קשר השתיקה נגד מעשי העוול הרבים שישראל מבצעת בשטחים הכבושים, מפרסמים דוחות והודעות לעיתונות, ומתעקשים שכולנו נדע דברים שלא תמיד נוח לנו לדעת. כדי להשתיק את הדיבור הזה, הם מוכנים להשתיק את הדיבור על כל הפעילות העניפה של הארגונים הללו בתוך הקו הירוק – לרבות מקרים רבים וחשובים שבהם חלק מהעמותות הללו ייצגו מתנחלים – ולמוטט חלקים נרחבים מהמגזר השלישי – שמלכתחילה נוסד בשל נסיגת המדינה מחובותיה כלפי האזרחים.

חשוב לזכור שהעמותות שאנשי הימין הקיצוני בכנסת ובממשלה נלחמים בהן לא שואלות את הפונים אליהן למי הם הצביעו (או יצביעו) בבחירות. יהודים, ערבים, גברים, נשים, ימניים קיצוניים, ימניים מתונים, שמאלנים רדיקליים ושמאלנים מתונים, ואפילו אנשי מרכז נהנים משירותיהם. כדי למנוע מן העמותות לעזור למי שאינם אזרחים: לפלסטינים, לפליטים ולמהגרי עבודה, מוכנים יוזמי ההצעה לפגוע באופן משמעותי גם באזרחי המדינה, ובעיקר בחלשים ביותר מבינינו. שלא אובן באופן שגוי: אני סבור שהעמותות הללו הן בעלות זכות קיום גם אם הן היו מטפלות אך ורק בחשיפת עוולות הכיבוש. המאבק כאן הוא על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות – ואלה חייבים להיות נייטרלים לתוכן הביטוי. חירויות אלה מגינות גם על אנשי הימין, והעיוות שהם מנסים ליצור, שלפיו "זכויות אדם" זה משהו שמאלני וחתרני הוא מקומם ומופרך.

הצעות החוק הללו הן לא רק מיתממות, אלא גם צבועות. ראשית, אם יש בפעילות העמותות משום פגיעה בבטחון המדינה, מדוע הן הוקפאו במהלך ההשתדלות הפלסטינית באו"ם מחשש שהעברתן תפגע בתדמיתה של ישראל? לפי ההיגיון שבבסיס ההצעות, הממשלה בעצם הפקירה את בטחון המדינה בחודשיים האחרונים, רק כדי לשפר את תדמיתה.

שנית, הצביעות של חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק בולטת על רקע מקורות המימון הזרים של עמותות ימניות וימניות קיצוניות דוגמת "אם תרצו" (שקיבלה, לפי פרסומים בתקשורת, סכום ניכר מעמותה אוונגליסטית שהעומד בראשה התבטא באופן אנטישמי) או עמותת אלע"ד.

"עמותה פוליטית" מוגדרת בהצעת החוק כ"עמותה שבין מטרותיה להשפיע על סדר יומה המדיני והביטחוני של מדינת ישראל, או המקיימת פעילות בעלת אופי מדיני במסגרת העמותה". האם ניתן ברצינות לומר שעמותות כגון "אם תרצו" ואלע"ד הן לא פוליטיות?

הטור התפרסם היום באתר ynet.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גלברד  On 16 בנובמבר 2011 at 12:10 pm

    אין כאן שום צביעות. מדובר בהגנה על משטר דמוקרטי ממעורבות מדינות זרות בדרך פסולה.
    ארגון שמקבל כסף ממדינה זרה הוא בעצם סוכן זר שחותר תחת אושיות המשטר הנבחר.
    החוק שאוסר תרומות של מדינות זרות הוא שוויוני לכל העמותות משמאל ועד ומין.
    אפשר בהחלט לדון באופן דמוקרטי על חוק שיאסור תרומות מאנשים פרטיים תושבי חו"ל לעמותות פוליטיות. אך הצעד הראשון הוא חסימת התערבות של מדינות זרות בפוליטיקה הפנימית שלנו.

    • יהודי גרמני  On 16 בנובמבר 2011 at 4:08 pm

      מר גלברד, אתה שקרן וצבוע! מדוע התערבות אוליגרכים זרים מפוקפקים היא בסדר, אולם התערבות מדינות ידידותיות היא לא? "..אפשר … לדון באופן דמוקרטי…" עאלק.. קח את הדמוקרטיה שלך ודחוף אותה אתה יודע לאן.
      מדוע קבלת צוללות מתנה מגרמניה זה בסדר, ואפילו מבקשים בקשיש, אבל תמיכה גרמנית בארגוני זכויות אדם היא לא?
      אם הארגונים בהם מדובר עוברים על חוקי המדינה – ממילא אפשר לטפל בהם. אם אינם עוברים על שום חוק – מה זה משנה מי נותן להם את הכסף?

      • Zvi Triger  On 16 בנובמבר 2011 at 4:40 pm

        ל"יהודי גרמני", ולכולם, אני מבקש להגיב באופן ענייני. זהו בלוג פרטי ואני מעוניין שהוא יישמר נקי מאווירת הטוקבקים הרגילה, יהיו דעותיו של המגיב אשר יהיו. כל ביקורת או דיון הם לגיטימיים, כל עוד הם מושמעים בנימוס ובאופן ענייני.

  • יהודי גרמני  On 16 בנובמבר 2011 at 5:28 pm

    "יהודי גרמני" אפשר גם בלי המרכאות. שמע, אני אשתדל לכבד את רצונך אבל כשאדם תומך בחקיקה פשיסטית ואנטי דמוקרטית ומעלה את ה"דמוקרטיה" על דל שפתיו אי אפשר להשאר מנומס. גם לנאצי מלפני 60 שנה שהיה מציג את טענותיו ה"דמוקרטיות" וקורא ליהודים פשוט "סוכנים זרים החותרים תחת אושיות המשטר הנבחר" לא היה צריך לענות בנימוס.

  • אהרון חבר  On 17 בנובמבר 2011 at 3:08 am

    היו זמנים ששלטה בציבור האמירה ש"לכסף אין ריח" היו גם כאלה שהוסיפו ש"לכסף אין צבע". עם השנים הופרכו שתי האמירות האלה כי הסתבר כי הן אינן נכונות וכי נאמרו עלידי גורמים שהיה להם ענין להסתיר את אופי הפעילות והמגמות שלהן. אם נרצה אפשר לאמר כי כיום מקבלי הכסף מעונינים להסתיר או ליפות את הפעילות והמגמות הנזכרים משום שהן מיועדות בדרך כלל לפגוע, במקרה שלנו, במדינת ישראל שהיא המדינה ה"מארחת" את האירגונים האלה. כלומר מטרת האירגונים האלה היא לפגוע במדינה ו/או לשנות את ציביונה ומדינותה בעזרת גורמי חוץ שגם מטרתם היא לפגוע ולהשפיע בדרך שאין דרך אחרת להגדירם אלא כהתערבות בחייה הפנימיים של המדינה, דבר שיש רואים את זה כדבר שלילי.
    על מנת שלא להאריך יותר מידי אסכם: אם האירגונים האלה הם אירגונים פוליטיים עוינים הרי שאפשר וצריך להלחם בהם בדרך פוליטית וכמו בכל מאבק או מלחמה, הצד החזק יותר, גם אם הוא לדעתו של מי שהוא לא הצד ה"צודק", הוא הצד המנצח וניצחונו הוא ה"צדק".

  • אליהב  On 24 בנובמבר 2011 at 6:38 pm

    בחישת ממשלות זרות בפוליטיקה הפנימית הישראלית היא בוודאי לא רצויה. אבל, העובדה שעמותות וקרנות אוונגליסטיות מממנות ארגונים ימניים (תופעה שגם איננה מעוררת התלהבות, לשון המעטה) – איננה מכשירה זאת.

  • ביני אשכנזי  On 4 בדצמבר 2011 at 10:35 am

    ד"ר טריגר, שמחתי לקרוא את המאמר שלך אך לדעתי יש בו כמה פרטים לא מדוייקים.
    ראשית "אם תרצו" היא אינה תנועה פוליטית במובן הרגיל של המילה.
    שנית, אני לא חושב שזה נכון "לצבוע" את כל תומכי הימין הפוליטי בישראל ככאלה שמנותקים ולא אכפת להם כלל ממה שקורה בישראל לרבות מצבם של ניצולי השואה.
    אני לא מתכוון להביא כאן נתונים של נוער מתנדב אך נדמה לי שרמזתי כאן למה אני באמת מתכוון.
    השאלה הפוליטית לגבי סוגיית ההתנחלויות כבודה במקומה מונח וברור לי שאין לסתום פיות במדינה דמוקרטית, מהצד השני חשוב לזכור שגם השתלחות בלתי פוסקת במגזר מסוים וצביעתו בצבעים מסויימים היא גם סוג של סתימת פיות.
    אין בתגובתי כדי לחשוף את עמדתי הפוליטית, תהיה אשר תהיה הכוונה שלי היא רק להגיד בקול רם וברור : סתימת פיות היא דבר מסוכן לחברה בריאה אך גם צביעה של סקטור/מגזר מסויים היא לא בדיוק סימן בריא.

    • Zvi Triger  On 4 בדצמבר 2011 at 5:55 pm

      תודה רבה, ביני, על התגובה המפורטת והמעניינת.
      אלה המחשבות שלי בעקבות דבריך: "אם תרצו" היא תנועה פוליטית ימנית קיצונית, אף אם היא לא מגדירה עצמה ככזו, ואף מנסה לזהות עצמה עם הימין הקונצנסואלי והמתון (על המתח בין ההגדרה העצמית שלהם לבין פעולותיהם: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/067/985.html). היא שמה לעצמה למטרה לרדוף את כל מי שהגדרת הציונות שלו שונה מהגדרת חברי התנועה, וזה כנראה רוב האנשים במדינה, אגב.
      לא טענתי שכל תומכי הימין תומכים בהצעות החוק הללו – הרוב מאמינים בכללי המשחק הדמוקרטי. כל שטענתי הוא שבשם מלחמה בשמאל, אלה המקדמים את הצעות החוק מוכנים למחוק גם את הפעילות שאיתה הם בוודאי מסכימים, כמו למשל עזרה לניצולי שואה ולאנשים עם מוגבלויות. ארגוני המגזר השלישי מקדמים גם מטרות קונצנסואליות (במימון האיחוד האירופי או ממשלת ארה"ב – מה שהצעת החוק באה לאסור). זה מראה בעיני על שנאה עיוורת ממש לכל מי שלא חושב כמו אלה שמקדמים את הצעות החוק, עד כדי כך שהם מוכנים לפגוע גם במטרות שבעיניהם הן לגיטימיות. אלה בפירוש לא מייצגים את הימין ואני לא חושב כך ולא טענתי זאת.
      אני מסכים איתך לגמרי שסטיגמות הן דבר מסוכן ובעייתי. יחד עם זאת, בינתיים, מי שמנסים לתרגם את הסטיגמה לחוקים סותמי פיות הם אלה מהימין הקיצוני.
      יש גם בשמאל – ובעיקר בשמאל הקיצוני – קולות פונדמנטליסטים וצבועים (בנוסח "חופש ביטוי לכולם כל עוד הם מדקלמים את הדעות שאנו תומכים בהן") אבל לפחות בארץ, הקולות הללו לא חתומים על ניסיון לתרגם את הצביעות שלהם לתיקוני חקיקה משמעותיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: