גירושים חד-מיניים פותחים תקווה לכולם

פסק דינו החשוב והאמיץ של השופט יחזקאל אליהו מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב אשר יוצר הליך להתרת נישואים חד-מיניים במסגרת בית המשפט לענייני משפחה הוא בעל פוטנציאל מהפכני לכל אזרחי ואזרחיות המדינה, תהא נטייתם המינית אשר תהא.

בני הזוג פרופ' עוזי אבן וד"ר עמית קמה, שנישאו בקנדה ורשמו את נישואיהם במשרד הפנים בארץ מכוח פסיקת בג"ץ משנת 2006, נפרדו וביקשו להתגרש. לכאורה, מכיוון ששניהם יהודים, היה עליהם לפנות לבית הדין הרבני, כי כך קובע חוק שיפוט בתי דין רבניים משנת 1953. אלא שהחוק בן ה-60 כמעט, לא צפה את השינויים החברתיים שיביאו ללגיטימציה משפטית וחברתית גוברת של זוגיות חד-מינית, וברור שהוא עוסק בבני זוג הטרוסקסואלים בלבד. יתרה מזאת, לפי המשפט העברי, נישואים בין בני זוג מאותו המין הם בטלים ומבוטלים, ולכן בית הדין הרבני, שממילא לא מכיר בנישואים שכאלה, לא יכול לגרש את בני הזוג, שכן אם הנישואים לא קרו, לפי השקפתו, אין צורך בגירושים.

למרות זאת, בני הזוג הגישו תביעת גירושים לבית הדין הרבני. כפי שמתואר בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני סירב לאשר את קבלת מסמכי התביעה ואפילו סירב לגבות אגרה בגין הגשת התביעה (מתי לאחרונה נתקלתם ברשות ציבורית המסרבת לגבות מכם אגרה?). משכך, בני הזוג, שיוצגו על-ידי עורכת הדין יהודית מייזלס, פנו לבית המשפט לענייני משפחה וביקשו שזה יפסוק בתביעת הגירושים שלהם. וכך אכן עשה בית המשפט בפסק הדין משלשום.

מדוע פסק הדין הזה חשוב לכל הציבור, בלי קשר לנטייה מינית? ראשית, משום ששוויון זכויות הוא אינטרס של כולנו: לא ייתכן שתהיה קבוצה באוכלוסיה שאין לה אפשרות להתגרש, ואשר נשואה בעצם במעין נישואים קתוליים. היעדר אפשרות לגירושים חד-מיניים, היה הופך, באופן אירוני, את הנישואים הללו, השנויים במחלוקת בעיני חלקים בחברה הישראלית, לנישואים היציבים ביותר בישראל, במיוחד לאור שיעורי הגירושים בשנים האחרונות שמתקרבים לשליש מן הנישאים בישראל.

שנית, לפסק הדין עשויות להיות השלכות מעשיות בעלות פוטנציאל לקידום גירושים אזרחיים לכולם, תהא נטייתם המינית אשר תהא. כיום, בני זוג הטרוסקסואלים יהודים, למשל, יכולים להתגרש רק בבית הדין הרבני. אין זה משנה אם הם התחתנו כדת משה וישראל בארץ, או שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל. רבים מהנישאים בחו"ל חושבים, ובטעות, שבכך הם חומקים מסמכותה של הרבנות, אולם דווקא בשעה הפגיעה ביותר בחייהם של בני זוג – הפרידה והגירושים – הם ייאלצו, אם שניהם יהודים, להתגרש ברבנות. גירושים לפי המשפט העברי, שהוא מערכת דינים עתיקה ופטריארכלית, מפלים והופכים בעיקר נשים לפגיעות לסחטנות ולסרבנות גט מצד גברים.

לכן, הכרה בהליך גירושים אזרחי לבני זוג חד-מיני עשויה להוות בסיס לטענת הפליה על-בסיס נטייה מינית מכיוון לא שיגרתי: כעת, דווקא זוגות היהודים ההטרוסקסואלים שנישאים בנישואים אזרחיים מופלים לרעה, שכן הם לא יכולים להתגרש גם באופן אזרחי, בעוד שזוגות חד-מיניים יכולים לעשות זאת. פסק הדין שעוסק בגירושים חד-מיניים עשוי, אם כך, לפתוח דיון ציבורי משמעותי ומרתק בדבר הנהגת גירושים אזרחיים לכל מי שנישא בחו"ל בנישואים אזרחיים, ואולי, בסופו של דבר, להוות שלב ראשון בדרך להנהגת אלטרנטיבה של נישואים אזרחיים לכולם בישראל, בלי צורך לנסוע לחו"ל, לצד הנישואים הדתיים.

בעניין זה, ראו גם  את הניתוח של שרון שקרג'י ושל אייל גרוס.

הרשימה התפרסמה לראשונה כאן: ynet גירושים חד-מיניים פותחים תקווה לכולם – דעות.