הצעת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה למתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המאגד כ-120 חוקרות וחוקרי משפט מכל המוסדות האקדמיים בארץ, מפרסם היום הצעה למתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה.

אנא הפיצו ושתפו!

עיקרי המתווה:

• עיקר המצב הקיים היום הוא ראוי. עם זאת, יש חשיבות ליצירת הסכמה רחבה לעקרונות היסוד של השיטה המשטרית הישראלית, ובכלל זה קביעת האיזון הראוי בין רשויות השלטון. צמצום היקף הביקורת השיפוטית מצדיקה את העצמתה של הכנסת, ולא של הממשלה, והכרעה בפרטי ההסדר צריכה להיעשות ע"י הכנסת ברוב גדול במיוחד, הכולל חברי אופוזיציה. מכל מקום, שינוי כזה מחייב הקפאה של הליכי החקיקה ע"מ לאפשר דיון והסכמה רחבה.
• הגיעה העת לבחון מחדש כינון חוקה מלאה על יסוד חוקי היסוד הקיימים ובהתאם לרוח ההכרזה על הקמת המדינה. עם זאת, המתווה מתייחס לפתרון זמני לשם מענה למשבר הנוכחי.
• הוועדה לבחירת שופטים: הוועדה תבטיח ייצוג לבית המשפט, לממשלה, לכנסת ולציבור. יובטח ייצוג לנשים ולציבור הערבי. בחירת שופטים תדרוש הסכמה רחבה של 8 מתוך 11 חברי הוועדה, לרבות שר.ת המשפטים ונשיא.ת בית המשפט העליון.
• מוצע לקבוע כי נשיא.ת העליון תבחר ע"פ סניוריטי.
• יש לחוקק חוק יסוד: החקיקה הקובע מגבלות פרוצדורליות ומהותיות, ברוח עקרונות היסוד שבהכרזה על הקמת המדינה, על חקיקת ותיקון חוקי יסוד
• יש לעגן את סמכות בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה לאור חוקי היסוד
• יש לעגן את הזכות לשוויון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהקים וועדה לקידום חוק יסוד: זכויות במשפט וחוק יסוד: זכויות חברתיות
• יש לעגן בחוק יסוד זכויות קיבוציות לציבור הערבי
• יש לעגן בחוק יסוד את עצמאותם של היועמ"שים ואת המעמד המחייב של חוות דעתם

למסמך המלא: https://tinyurl.com/yckpr7rj

צפו בד"ר רונית לוין-שנור מפורום המרצות מציגה את עיקרי המתווה: https://www.youtube.com/watch?v=tyKpB3v2ECo

כל העובדות על ההפיכה המשטרית באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

בחודשים האחרונים קבוצת מרצות ומרצים למשפטים עמלה על ניירות עמדה קצרים ונגישים על היבטיה השונים של ההפיכה המשטרית: הן המשמעויות הקונקרטיות לחיינו והן הפרכת המידע השקרי שמופץ על ידי יוזמי ההפיכה בנוגע להשפעות של החקיקה.

אפשר לקרוא על הסכנה שבפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים, כפי שמוצע במסגרת ה"רפורמה"; על המשמעות של ביטול הלכת הסבירות ומה היא תעשה לחיי היומיום של כולנו – ימנים ושמאלנים; על הפגיעה הקשה, האנושה, בזכויות נשים; על ההשוואות המופרכות שעורכים מקדמי ההפיכה לניו זילנד, לבריטניה ולצרפת (על השוואות למדינות אחרות – בקרוב), ועוד ועוד.

תמצאו באתר גם סרטונים קצרים ומחכימים, גילוי דעת של משפטנים בריטיים המתריעים נגד ההפיכה המשטרית, קישורים לכתבות ולטורי דעה שפרסמו חברות וחברי הפורום בתקשורת, אפשרות להזמין חבר או חברה בפורום לחוגי בית, להרצאות או לפגישות זום.

האם אכן כל שופטי בית המשפט העליון הם אשכנזים פריווילגים ומנותקים? אפשר לקרוא את האמת על הרכב השופטים בבית המשפט העליון כאן.

האתר מתעדכן באופן כמעט יומיומי במידע חדש ובהערות מבוססות עובדות (ולא משאלת לב). חובה להיכנס, להתעדכן, לקרוא ולהפיץ.

למען הדמוקרטיה, למען כולנו.

משב רוח גזעני

המחוקקים הישראלים כנראה חסרי ביטחון בחסינותה של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים המובנים בשלטון הדמוקרטי. אחרת, קשה להסביר את שטף הצעות החוק המפוחדות שהכנסת ה-18 מקדמת בשנתיים האחרונות, שהמשותף להן הוא חוסר אמון ביכולתה של ישראל להכיל מחלוקות ומגוון של דעות: החל בדרישת הצהרת הנאמנות, דרך הצעות שאמנם נפלו אך נידונו בכובד ראש לחקור את צעדיהם של ארגוני זכויות אדם, ולהעניש מי שקוראים לחרם על מוצרי ההתנחלויות וכלה ברדיפה של ממש של כל מי שאינו יהודי, כפי שמוצע בהצעת חוק המציעה להטיל עונש מאסר של חמש עד שבע שנות מאסר על מסתננים או על מי שמסייעים להם.

הצעת "חוק הנכבה" שתועלה להצבעה מחר בקריאה שנייה ושלישית, עם סיום מושב החורף של הכנסת, מדגימה היטב את הרוח המנשבת בכנסת הנוכחית: רוח אנטי-דמוקרטית, גזענית ואולי מעל הכול – אטומה וחסרת רגישות. זוהי רוח אנטי-דמוקרטית, משום שחופש הביטוי הוא אחד העקרונות החשובים ביותר של הדמוקרטיה, והוא מיועד להגן גם על ביטויים מקוממים ופוגעניים.

זו כבר כמעט קלישאה, אבל חשוב להזכירה: ביטויים נעימים שנמצאים בקונצנזוס לא זקוקים להגנה, כי הם לא מאויימים. הביטויים החריגים, המקוממים והלא נעימים לאוזן, הם אלה שחופש הביטוי נועד להגן עליהם.

רוח החוק גזענית וחסרת רגישות, משום שיש מי שנפגעו מהקמת המדינה היהודית בתש"ח, ומי שהקמתה גרמה להם סבל לא מבוטל. גם ההיסטוריה הרשמית של המדינה כבר מכירה בכך. רגישות לסבל של הזולת ולתפישת עולמו, לא פוגעת במדינה ולא מחלישה אותה. היא יכולה דווקא לחזק את הדמוקרטיה ולבסס אותה.

אבל מעל הכול בעייתית האמונה – התמימה אולי – שיש דבר כזה הסכמה סביב ערכי מדינת ישראל. הן ה"יהודית" והן ה"דמוקרטית" שנויות במחלוקת חריפה בציבור הישראלי. החוק המוצע ממנה את פקידי האוצר, המוסמכים לשלול מימון ממי שיציינו את יום הנכבה, לשפוט אם מטרת פעילויותיהם היא "לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה". קל לשער, לאור היד הקמוצה של פקידי האוצר, שכמעט כל אחד יערער מכאן ואילך על יסודות המדינה. הנה לכם דרך מקורית להקטין את עוגת התקציב.

והנה גם דוגמה מרתקת לתבוסה עצמית: לכאורה, יוזמי החוק ומי שיצביעו בעדו פועלים בעצמם כדי "לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה", שכן הם מקדמים הצעת חוק אנטי-יהודית ואנטי-דמוקרטית. כך גם כל מי שיפעלו בעתיד, לאחר קבלת החוק מחר, למען חקיקת חוקים אנטי-דמוקרטיים ואנטי-יהודיים חדשים: על משרד האוצר יהיה, לפי הגיונם שלהם, לשלול מהם את המימון המגיע להם מכספי הציבור (אולי כך, חלקם יפסיקו להוציא עשרות אלפי שקלים על הקמת דפי פייסבוק ושאר פעולות משונות לצורך "שמירה על קשר עם הבוחר").

הצעת החוק השנייה שתועלה להצבעה מחר עוסקת בחוק ועדות הקבלה, ופרט להיותה גזענית גם היא, יש בה כדי ללמד משהו חשוב על מה שקורה לחברה הישראלית. ועדות הקבלה, שקיימות כבר שנים לא מעטות, מבטאות לא רק הלך רוח חסר סובלנות, אלא גם פחד אמיתי מהשתלטות של השונה: החילונים פוחדים מהחרדים; החרדים מהחילונים (ההפרדה הגוברת בין המינים באוטובוסים, ואפילו במדרכות); היהודים מהערבים; נשואים פוחדים מרווקים; הטרוסקסואלים מהומוסקסואלים, והרשימה עוד ארוכה.

במקום להתמודד עם הדעות הקדומות באמצעות שיח פתוח – אפילו כואב וסוער – בא חוק ועדות הקבלה ומעודד את הנצחת הפחדים הללו, את הנתק בין הקהילות השונות ואת ההסתגרות בדלת האמות של "אנשים כמוני וכמוך". מה שבטוח – לפי הצעת החוק לשלילת מימון ממי שפועל נגד ערכי המדינה, יהיה על האוצר לשלול מימון כעת מכל יישוב שיקיים ועדת קבלה.

אין ספק, אם יום העצמאות הבא עלינו לטובה יהיה מעט עצוב מקודמו, זה יהיה בגלל פועלה של הכנסת ה-18 בפירור הדמוקרטיה הישראלית והחלשתה, ולא בגלל מי שיציין ביום זה את הנכבה הפלסטינית. מי יודע, אולי החוק הבא התור הוא חוק איסור ביקורת על הכנסת.

* הרשימה התפרסמה היום באתר Ynet.

כשהכנסת מאיימת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות האדם: עצומה של אנשי סגל בפקולטאות ובמכללות למשפטים

נשלחה ליו"ר הכנסת היום, 16 בינואר 2011

כשהכנסת מאיימת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות האדם

 החלטת הכנסת לבחון הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם וארגונים אחרים שמביעים כעניין שבשגרה ביקורת על מדיניות ישראל היא החלטה רעה ומסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. ארגוני זכויות האדם, גם אלה שמעלים ביקורת על מדיניות ישראל, ממלאים תפקיד חיוני בדמוקרטיה הישראלית, כמו התפקיד שארגונים דומים ממלאים בכל דמוקרטיה אחרת ראויה לשמה. בביקורתם הכואבת והנוקבת הארגונים מעלים לסדר היום מעשים לא ראויים ולא חוקיים ובכך הם מסייעים למניעתם ולמיגורם. מדינה שאין בה פעילות בריאה ובלתי מסוייגת של ארגונים כאלה אינה ראוייה לתואר דמוקרטית.

כנסת שמבקשת להצר את צעדי ארגוני זכויות האדם כורתת את הענף עליו היא עצמה יושבת. הדיון הנוקב והפתוח, הביקורת על רשויות השלטון, וההגנה על זכויות האדם הם מתפקידיה החשובים של הכנסת. מה התועלת בדיונים בכנסת ללא המידע שחושפים ארגוני זכויות האדם? הרי חברי הכנסת עצמם יודעים עד כמה חיונית תרומתם של הארגונים הללו לפעילותה של הכנסת ולמידע שיש בידי חבריה.

כמורים בפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אנו בדעה שעל הכנסת להימנע מכל צעד שיש בו אפילו תחילה של יצירת דה-לגיטימציה של ארגוני זכויות האדם, ובכלל זה בדרך של חקירה של מקורות המימון שלהם. ארגוני זכויות האדם נבחנים על-פי פעילותם ולא לפי מקורות המימון שלהם. הדרך להתמודד עם ממצאיהם היא בדרך המלך של הויכוח הציבורי. השתקתם היא דרכם של אלה שאין להם תשובה עניינית ומעדיפים להסתתר מאחרי מסך של רמייה והשתקה. להתנהגות זו יש אח ורע אך במדינות חשוכות או בתקופות אפלות במיוחד בהיסטוריה של מדינות שאינן חשוכות, תקופות שמדינות אלה מתביישות בהן.

אנחנו מתביישים שזו הדרך שבה בחרה הכנסת שלנו ללכת. 

אנו קוראים לכנסת לשוב בה מההחלטה האומללה הזו.

חתומים:

 1.      ד"ר אורי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

2.      ד"ר עילי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

3.       פרופסור ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

4.       פרופסור דוד אנוך, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

 5.       ד"ר יפעת ביטון, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

6.       ד"ר מרים ביטון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

7.       פרופסור מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

8.       פרופסור איל בנבנישתי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

9.       פרופסור ארנה בן נפתלי, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

10.   ד"ר אילן בן שלום, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

11.   ד"ר יעקב בן-שמש, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

12.   ד"ר תומר ברודי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

13.   פרופסור ז'וזה ברונר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

 14.   ד"ר חאלד גאנים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

15.   פרופסור מירי גור-אריה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

16.   ד"ר אורן גזל-איל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

17.   פרופסור חיים גנז, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

18.   פרופסור אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

19.   פרופסור עמנואל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

20.   פרופסור חנוך דגן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

21.  ד"ר יוסי דהאן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

22.  ד"ר גיא דוידוב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

23.  ד"ר רונית דוניץ-קידר, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

24.   ד"ר אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

25.   פרופסור יואב דותן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

 26.   פרופסור משה הירש, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

27.   ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

28.   פרופסור אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

29.   ד"ר גיא הרפז, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

30.   ד"ר מוחמד ותד, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת

31.   ד"ר שרון וינטל, בית הספר למשפטים, מכללת נתניה

32.   פרופסור נטע זיו, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

33.   פרופסור עלי זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

34.   ד"ר ראיף זריק, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

35.   ד"ר האלה ח'ורי בשאראת, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

36.   פרופסור רון חריס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

37.   ד"ר דורון טייכמן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

38.   ד"ר צבי טריגר, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

39.   פרופסור עמרי ידלין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

40.   פרופסור יונתן יובל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

41.   ד"ר עמיחי כהן, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

42.   פרופסור משה כהן-אליה, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

43.   ד"ר שי לביא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

44.   פרופסור יאיר לוברבוים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

45.   פרופסור אסף לחובסקי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

46.   פרופסור ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

47.   פרופסור גיא מונדלק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

48.   ד"ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

49.   פרופסור יורם מרגליות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

50.   פרופסור יובל מרין, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

51.   ד"ר אילן סבן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

52.   פרופסור פניה עוז-זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

53.   ד"ר עמית פונדיק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

54.   פרופסור אריאל פורת, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

55.   ד"ר אמיר פז-פוקס, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

56.   ד"ר מיטל פינטו, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

57.   ד"ר טליה פישר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

58.   פרופסור סיליה פסברג, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

59.   פרופסור אוריאל פרוקציה, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

60.   פרופסור אורן פרז, אוניברסיטת בר-אילן

61.   ד"ר ניר קידר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

62.   ד"ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

63.   פרופסור רועי קרייטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

64.  ד"ר טלי קריצמן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

65.   פרופסור יורם רבין, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

66.   פרופסור פרנסס רדאי, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל

67.   פרופסור אמנון רובינשטיין, המרכז הבינתחומי הרצליה

68.   ד"ר איסי רוזן-צבי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

69.   ד"ר יעל רונן, בית הספר למשפטים, מכללת שערי משפט

70.   ד"ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

71.   ד"ר יאיר שגיא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

72.   ד"ר דוד שור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

73.   פרופסור יורם שחר, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

74.  ד"ר גילה שטופלר, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

75.  פרופסור ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

76.  פרופסור פנחס שיפמן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

77.   ד"ר הילה שמיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

78.   פרופסור יובל שני, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

79.   ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב