ארכיון תג: ילדים

"הורות יתר" במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות

המחקר של גאיה ברנשטיין ושלי בנושא הורות-יתר עמד במרכז כתבתה של אלינור דוידוב במוסף 7 ימים האחרון.

עוד על הורות יתר, בעברית, כאן בבלוג וגם כאן.

הורות-יתר בפורבס

בעלת הטור לנור סקנזי פירסמה אמש באתר המגזין פורבס רשימה על המחקר של פרופ' גאיה ברנשטיין ושלי על הורות-יתר. לנור סקנזי היא מחברת הספר המצויין Free Range Kids: How to Raise Safe, Self-Reliant Children (Without Going Nuts with Worry) ("ילדי חופש"), ובעלת בלוג מרתק ופרובוקטיבי הנושא את אותו השם.

הרשימה הזו מצטרפת לפוסט שסקנזי הקדישה למחקר בשבוע שעבר בבלוג שלה.

עוד על הורות יתר, בעברית, כאן בבלוג וגם כאן.

הורות-יתר בניו יורק טיימס

כתבת הניו יורק טיימס, ליסה בלקין, הקדישה פוסט שלם למחקר של פרופ' גאיה ברנשטיין ושלי על הורות-יתר בבלוג שלה Motherlode באתר הניו יורק טיימס.

עוד על הורות יתר, בעברית, כאן בבלוג וגם כאן.

הורות יתר: הטלת אחריות פלילית על הורים שילדיהם מבריזים מבית הספר

כתבתי כאן על הטרנד של הורות יתר, בעקבות המחקר שלי ושל גאיה ברנשטיין שעתיד להתפרסם בקרוב. במחקרנו טענו שהמשפט, באמצעות הסדרים שונים, מעודד הורים להיות מעורבים בחיי ילדיהם, באופן שעלול להיות לעיתים מוגזם ומזיק. לפני כשבועיים, הסנאט של מדינת קליפורניה צעד צעד קדימה בעידוד הורות יתר, כאשר העביר הצעת חוק שלפיה הורים שילדיהם נעדרים מבית הספר שוב ושוב, יואשמו בעבירה פלילית שעונשה קנס בגובה של $2,000 או עד שנת מאסר. גאיה ברנשטיין כתבה על החוק החדש בבלוג Concurring Opinions.

עדכון, 15.7.2010: ה-ABA Journal, כתב העת המשפטי הנקרא ביותר בארצות הברית, התייחס אתמול למחקר שלנו על הורות יתר, כאן.

עדכון, 19.7.2010: כתבת הניו יורק טיימס, ליסה בלקין, הקדישה פוסט שלם למחקר של פרופ' גאיה ברנשטיין ושלי על הורות-יתר בבלוג שלה Motherlode באתר הניו יורק טיימס.

עוד על הורות-יתר

מאת גאיה ברנשטיין וצבי טריגר

הספסלים בגני המשחקים בצפון אמריקה עומדים נטושים. במקום לשבת עליהם, ההורים מנדנדים את הילדים תוך כדי שהם משננים להם את אותיות ה-ABC. ההורות השתנתה באופן דרמטי מאז ילדותנו, בשנות ה-70. ההורים של היום מעורבים הרבה יותר בחייהם של ילדיהם. במחקרנו החדש, "הורות יתר" ("Over-Parenting") אנו מתארים את המגמה החדשה הזו, ומכנים אותה "הורות אינטנסיבית" (ניתן להוריד את המחקר המלא – באנגלית – כאן). אנו מראים כיצד המשפט כבר אוכף הורות אינטנסיבית, וטוענים, שלמרות היתרונות הברורים והמוכחים של מעורבות ההורים בחיי ילדיהם, אין זה ראוי שנורמות תרבותיות של הורות אינטנסיביות ייהפכו לחוקים מחייבים.

ההורה המעורב נמצא במסע תמידי להשגת המידע העדכני ביותר בנוגע לגידול ילדים וביישומו כדי לטפח את ילדיו, לעקוב אחריהם ולנטר כל פרט בחיי הילדים. הורות אינטנסיבית מתחילה כבר בהריון: לרשות האם ההרה עומד גוף ידע עצום, שגדל כל הזמן, בנוגע לבריאות העובר ולהתפתחותו התקינה. ההורות האינטנסיבית נמשכת דרך ימי ינקותו של הילד ולא מסתיימת אפילו כשהילדים עוזבים את הבית והולכים לאוניברסיטה. אוניברסיטאות בארצות הברית משקיעות יותר ויותר משאבים בסיפוק צרכיהם של הורים מעורבים: הורים מקבלים גישה ישירה לגיליונות הציונים של ילדיהם הסטודנטים (לעיתים, גם כאשר הילדים הם תלמידי תואר שני), והם מתקשרים למזכירויות ולמרצים כאשר ילדיהם מאוכזבים מרישום לקורסים לא רצויים או מהציון שקיבלו במבחן.

הורות אינטנסיבית היא לא רק נורמה תרבותית וחברתית. במחקרנו אנו מראים שמדובר במגמה סוציו-טכנולוגית, כלומר מגמה שמתאפשרת בזכות התפתחויות טכנולוגיות-מידע מסויימות, כמו האינטרנט והטלפון הסלולרי. הטכנולוגיה מאפשרת מעקב מתמיד אחר הילדים, אבל גם מעצימה אותו. למשל, הטלפון הסלולרי, אשר משמש הורים רבים כדי לשמור על קשר מתמיד עם ילדיהם: חוקרים שבדקו את נטייתם הגוברת והולכת של ילדים בני עשרים פלוס, סטודנטים באוניברסיטה, לעדכן את הוריהם בכל פרט ופרט של חיי היומיום שלהם, כינו את הטלפון הסלולרי בשם "חבל הטבור הארוך בעולם".

אז מה הקשר בין ההורות האינטנסיבית והמשפט? במחקרנו מצאנו, שהמשפט כבר אוכף נורמות של הורות אינטנסיבית, והוא עושה זאת בעוצמה רבה במיוחד במהלך סכסוכי משמורת בין הורים הנמצאים בתהליכי פרידה. לדוגמה, כאשר בתי משפט מתלבטים בידי מי מן ההורים להפקיד את הילדים ולקבוע שהוא המשמורן העיקרי, הם בודקים את חלוקת התפקידים בבית בין ההורים לפני הסכסוך. ההורה שהשקיע יותר בילדים והיה מעורב יותר בחייהם הוא זה שיזכה במשמורת. למעשה, עורכי דין מייעצים ערב הגירושין ללקוחותיהם להיהפך באופן מלאכותי ליותר מעורבים בחיי ילדיהם, ולהיעשות להורים אינטנסיביים, וזאת כדי לשפר את סיכוייהם בתביעת המשמורת. מראיונות שערכנו עם עורכי דין המתמחים בתחום, עולה שהתקופה שבמהלכה מתנהל סכסוך המשמורת הופכת למירוץ מלאכותי של מעורבות. בדרך כלל, ההורה שהיה פחות מעורב בחיי ילדיו במהלך הנישואין, מנסה ליצור הוכחות למעורבותו, למשל על-ידי איסוף הילד מהגן, במקומות שבהם על ההורה לחתום כשהוא מוציא את הילד, משלוח מסרונים רבים לילד ותיעודם, וכדומה. כפי שסיפרו לנו עורכי הדין שראיינו, הורים כאלה, החוששים מאבדן המשמורת עלי ילדיהם, הופכים בתקופת ההליכים המשפטיים להורים אינטנסיביים בצורה מוגזמת, שלפעמים אף פוגעת בילדים.

ישנן מסגרות משפטיות נוספות הפותחות את הדלת בפני הפיכת הנורמה החברתית של הורות אינטנסיבית לחוק מחייב. כך למשל, המשפט קולט לתוכו שוב ושוב ידע מדעי חדש והופך אותו לחוק מחייב. אין בכך כל פסול, אבל ידע מדעי משתנה תדירות, ומה שהוכח כמומלץ אתמול מתברר, בעקבות מחקרים חדשים, כמסוכן היום. למשל, תסמונת מוות בעריסה. עד תחילת שנות ה-90, ההמלצה המקובלת הייתה להשכיב תינוקות לישון על בטנם, וזאת כדי להפחית את הסיכוי למוות בעריסה. מחקרים חדשים הוכיחו שהשכבת התינוק על הבטן דווקא מגדילה את הסיכון למוות בעריסה, והמליצו להשכיב את התינוקות לישון על גבם. צריכת דגים במהלך ההריון היא דוגמה נוספת: נשים הרות נתקלות באתרי אינטרנט ובספרי הדרכה בהמלצה שלא לצרוך דגים, משום תכולת הכספית הגבוהה בהן, אשר עלולה לגרום נזק לעובר. ואולם, בדצמבר 2009, פירסם מינהל התרופות והמזון האמריקני (ה-FDA) המלצה לנשים הרות לצרוך שתי מנות של דגים בשבוע, בשל תכולת האומגה 3 הגבוהה שבהם, שתורמת להתפתחות העובר. גם הידע המדעי אודות הסיכונים של השמנת יתר משנה פרקטיקות של הורות, ובארצות-הברית בתי משפט החלו להרחיק ילדים הסובלים מהשמנת-יתר מבתיהם ולהעבירם למשפחות אומנות. כתוצאה מהמגמה הזו, אנו צופים שבתי משפט יתחילו לדרוש מן ההורים רמת עדכניות וידע מתוחכמת ומורכבת יותר ויותר, שאם לא כן, הם ייחשבו להורים מזניחים וילדיהם יילקחו מהם. אנו טוענים במחקר, שבגלל הידע המדעי המשתנה ובגלל הבעייתיות שבהטלת נטל המחקר וההתעדכנות על הורים, עיגון של הורות אינטנסיבית בחוק עלול להביא לתוצאות קשות.

הורות אינטנסיבית היא מגמה רווחת בקרב המעמד הבינוני-גבוה. היא יקרה ודורשת השקעת זמן ומשאבים רבים אחרים. יחד עם זאת, קיימת סכנה שהיא תהפוך להורות-יתר, בעיקר אם תאומץ על ידי המשפט כסטנדרט ההורות הראוי. הורות אינטנסיבית היא מוטה מבחינה מעמדית, תרבותית ומיגדרית. היא משעבדת נשים עוד יותר לתפקידן המסורתי כאמהות, ומפלה קהילות ותרבויות שמאמינות בפרקטיקות שונות של הורות מתירנית וחופשית יותר. כך, למשל, בסוף שנות ה-90 משטרת ניו יורק עצרה זוג הורים מדנמרק, אשר נכנסו למסעדה לאכול והשאירו בחוץ את תינוקתם בעגלה. התינוקת נמסרה למשפחה אומנת ונגד ההורים נפתחו הליכים משפטיים בחשד להזנחה. ההורים טענו שבדנמרק נהוג להשאיר את התינוקות מחוץ למסעדות ולבתי קפה, בשעה שההורים יושבים בפנים ושותים או אוכלים. העיתונות הדנית שדיווחה על הפרשה עשתה זאת בזעזוע: כיצד האמריקנים עוצרים זוג צעיר שבסך הכול עשה דבר מקובל ביותר. העיתונות האמריקנית הייתה גם היא מזועזעת, אבל מסיבה הפוכה: כיצד זוג הורים נוטש את התינוקת שלו בעגלה, באמצע היום, בניו יורק הסואנת, ונכנס לאכול במסעדה. התקרית הזו מדגימה שהורות "נכונה" היא שאלה של תרבות, ואכיפת נורמות של הורות שצמחו בשכבה מסויימת של האוכלוסייה על כלל האוכלוסייה עלולה להיות בעייתית.

מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על החשיבות של מעורבות ההורים בחיי ילדיהם. ילדים להורים מעורבים, על פי מחקרים אלה, נהנים מביטחון עצמי רב יותר, מהישגים אקדמיים משופרים ומיכולת התמודדות טובה יותר. אולם, כאשר הורות אינטנסיבית הופכת להורות יתר, על פי המחקרים, הילדים סובלים. ילדים להורים מעורבים מדי סובלים משיעורים גבוהים יותר של חרדות, דיכאון, שימוש בסמים ובאלכוהול, ויכולת ירודה להתמודד עם מצבים קונפליקטואליים.

עדכון, 15.7.2010: ה-ABA Journal, כתב העת המשפטי הנקרא ביותר בארצות הברית, התייחס אתמול למחקר שלנו על הורות יתר, כאן.

עדכון, 19.7.2010: כתבת הניו יורק טיימס, ליסה בלקין, הקדישה פוסט שלם למחקר של פרופ' גאיה ברנשטיין ושלי על הורות יתר בבלוג שלה Motherlode באתר הניו יורק טיימס.

עדכון, 30.7.2010: בעלת הטור לנור סקנזי פירסמה אמש באתר המגזין פורבס רשימה על המחקר של פרופ' גאיה ברנשטיין ושלי על הורות-יתר.

הורות-יתר

בדרך כלל כשמדברים על הורים "רעים", עוסקים בהזנחה, בהתעללות ובמה שחסר. אבל האם המשפטנים, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאלים יודעים כיצד להתמודד עם הורות-יתר? הורות-יתר היא טרנד נפוץ בעיקר במעמדות סוציו-אקונומיים גבוהים בארצות הברית (והוא הגיע גם לארץ), ואולי גם בגלל זה יש דווקא נטייה לאמץ סגנון הורות זה, שכולל מעקב מתמיד אחר הילדים, מישטור וניטור של כל היבט של חייהם וניסיון למנוע מהם חשיפה כלשהי לאתגרים, לקונפליקטים ולמשברים. מחקרים פסיכולוגיים מראים שגם מעורבות יתר בחיי הילדים עלולה להזיק, ממש כמו הזנחה.

בימים אלה השלמתי מחקר – יחד עם עמיתתי פרופ' גאיה ברנשטיין – על תופעת הורות היתר בארצות-הברית, ועל הסכנות שבהפיכת סטנדרט ההורות הזה להורות ה"נכונה". אפשר להוריד את המחקר (באנגלית) כאן. תגובות והערות יתקבלו בברכה.

%d בלוגרים אהבו את זה: