עוד על הספר ניתן לקרוא כאן וכאן.
-
תגובות אחרונות
ארכיון קטגוריה: קטנים
פשעים נגד הפטריארכיה: הופיע הספר
ספרי "פשעים נגד הפטריארכיה: ניאוף, הפלות והומוסקסואליות במשפט ובתרבות" (בעקבות הקורס ששודר באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל לפני כשנה) יצא לאור לאחרונה בהוצאת משרד הביטחון ומודן. הספר הוא גירסה מורחבת של שלוש-עשרה ההרצאות ששודרו בגל"ץ (שבהן הוגבלתי לכ-17 דקות להרצאה; ניתן להאזין להרצאות, או להורידן כקובצי MP3, כאן). ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים, אם כי הוא לא הגיע לכל החנויות בשל ספירות המלאי של סוף השנה, ולכן צריך להזמינו בחנות.
פשעים נגד הפטריארכיה: קורס חדש במסגרת האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל
החל ממחר, יום שני ה-12.11.2012, ב-20:30, ובכל יום שני במשך שלושה עשר שבועות, ישודר במסגרת האוניברסיטה המשודרת בגל"ץ הקורס שלי "פשעים נגד הפטריארכיה: ניאוף, הפלות והומוסקסואליות במשפט ובתרבות".
מה היה היחס התרבותי והמשפטי למין ולמיניות בעת העתיקה? מדוע מעשים מסוימים (כמו ניאוף והפלות) נאסרו בעיקר על נשים, בעוד שאחרים (כמו הומוסקסואליות) נאסרו רק על גברים? הקורס מציג את מושג הפטריארכיה, סדר חברתי ומשפטי שבמסגרתו גברים מסוימים שולטים בגברים אחרים ובנשים. כדי לשרוד, הפטריארכיה זקוקה לפשעים ממוגדרים, כלומר פשעים שחלים רק על אחד המינים. אלו הם "פשעים נגד הפטריארכיה". היחס התרבותי והמשפטי לניאוף, להפלות ולהומוסקסואליות – שלוש דוגמות מרכזיות, אך לא יחידות לעבירות ממוגדרות – נבחן לאור המשפט היווני, הרומי והעברי. בנוסף בוחן הקורס אלו מהאיסורים וההיתרים העתיקים השתמרו עד ימינו ונקלטו לתוך שיטות משפט מודרניות (לרבות המשפט הישראלי של ימינו), ומדוע, בשיטות משפט שונות, עדיין נזקקים לעבירות ממוגדרות.
אפשר יהיה להאזין להרצאות במשך תקופה מוגבלת גם דרך אתר האינטרנט של גל"ץ. ובקרוב, גם גירסת הספר.
בימי שלישי ישודר הקורס "תמונות של בשר" של דרור בורשטיין, ובימי רביעי – קורס של קציעה אלון על שירה מזרחית בישראל.
עדכון, דצמבר 2013: גירסת הספר של הקורס "פשעים נגד הפטריארכיה" הופיעה בימים אלה.
למה בית המשפט העליון חשוב לכולנו: עוד תובנות מפסילת הפרטת בתי הכלא
יש רגעים נדירים מאוד שבהם נדמה שישראל היא לא המקום המשוגע ביותר בעולם, כמו כשעולה הצעה (לא בפעם הראשונה) לגבות מאסירים בקליפורניה תשלום בגין תקופת מאסרם (כ-140 דולר ללילה!). קריסתה המוסרית והכלכלית של מערכת בתי הסוהר האמריקנית, שההפרטה אחראית לה במידה לא מבוטלת, היא תזכורת חשובה לכוחו של בית המשפט העליון הישראלי במצבים שבהם דת ההפרטה מעבירה את הממשלה על דעתה.
בלי כוחו המחשק של בית המשפט העליון (וכמובן – בלי העותרים שקראו תיגר על החוק), לא היה עובר זמן רב לפני שתפיסת אנשים ברחוב וכליאתם הייתה הופכת לעסק משתלם, כפי שקורה בלא מעט מדינות בארצות הברית. לפני שנתיים, שמעתי בכנס בדנוור, קולורדו, ששיעורי הכליאה שם עלו פלאים מאז הפרטת חלק מבתי הסוהר, משום שעל מיטה ריקה המדינה משלמת למפעיל הפרטי 20 דולר, ועל מיטה "מאויישת" – 100 דולר. התוצאה: שוטרים עוצרים גם מי שביצע עבירת תנועה קלה, כי החישוב שלהם הוא שגם אם הוא ישוחרר למחרת, לפחות הרוויחו עליו 80 דולר.
גביית עלות הכליאה מהאסירים עצמם – אם תיכנס לתוקף – תהיה עוד יותר רווחית, לא רק בגלל הסכומים, אלא גם כי אסירים רבים לא יעמדו בתשלומים (מדובר באחת האוכלוסיות העניות ביותר), ואז הם ייעצרו בשל החוב שיצברו: הנה מקור מימון שלא יתדלדל לעולם.
ובאותו עניין:
על פסק דינו של בית המשפט העליון הישראלי בעניין הפרטת בתי הסוהר
"חריף" – בלוג הבישול החדש שלי
דג חריף (אלא מה?). המתכון - בשבוע הבא
בלוג הבישול החדש שלי, חריף, עלה לאוויר. בבלוג מתכונים לאוכל חריף ולא חריף (כן, אפילו כמה קינוחים חריפים), וכל מתכוני הטור שפירסמתי בוואלה! אוכל בשנים 2009-2007, "מי שאוכל לבד".
בואו לבקר, לבשל ולהעיר. אפשר גם להירשם לקבל עדכון במייל בכל פעם שבה עולה מתכון חדש.
מתכון השבוע ב"חריף": עוגת לימון פרג ואוכמניות
ממחאת האוהלים של "כיכר הלחם" (2002) למחאת האוהלים של שדרות רוטשילד (2011): תזכורת
הנה מייל שהגיע הבוקר מידידי ועמיתי פרופ' מיכאל בירנהק (ומתפרסם כאן באישורו):
"ראשון המוחים באוהלים היה ישראל טויטו. בשנת 2002 הוא הקים אוהל בכיכר המדינה בת"א, במקום שבו ויצמן וז'בוטינסקי מצטלבים (אבל לא נפגשים), במקום שמוקף ב "ה' באייר", "תש"ח", לא רחוק מ"שדרות העצמאות". טויטו קרא לכיכר "כיכר לחם". כמה פשוט, כמה מתוחכם. עיריית תל-אביב פינתה את ישראל (שוב, כמה סמלי) בשעתו. הוא עבר לירושלים, למרחב הכי ציבורי שיכול להיות: בין הכנסת, משרד ראש הממשלה ובית המשפט העליון. פינו אותו גם משם, משום שהוא נחשב למטרד. הוא פרסם את הטקסט הזה: "חופש הביטוי בגוף ראשון: המאבק על כיכר הלחם" בספר "שקט, מדברים", שפורסם בשנת 2006. הוא כתב על היבטי חופש הביטוי של ההפגנה ושל הפינוי. ניתן להוריד את הטקסט המלא כאן.
טויטו נפטר בשנת 2006. הוא לא זכה לראות את המהפכה הנוכחית."
שוויץ, סושי ו"דור האספרסו": אז והיום
בימים האחרונים חזרתי ודפדפתי בספרו של רפי מן, "לא יעלה על הדעת: ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון" (הד ארצי, 1998). באופן לא מפתיע, מתברר שלא הרבה השתנה ושהקלישאה "ההיסטוריה חוזרת על עצמה" נכונה למדיי. השפה הפוליטית הישראלית-יהודית הייתה ונותרה זהה למדיי בשישים ומשהו השנים האחרונות. ובכל זאת, כפי שאפשר לראות משלוש הדוגמות הקטנות שלהלן מתוך הספר, ה"מצב" היום קצת יותר עגום:
"דור האספרסו" הוא המקבילה של שנות ה-50 ל"אוכלי הסושי" של היום: תיוג של "הצעירים של היום" כנהנתנים, אינדיבידואליסטים ופחות אינדיבידואליסטיים מהדור שקדם להם.
"כל מה שלא יורה – יקוצץ": דבריו הידועים של הרמטכ"ל אהוד ברק (צוטטו בידיעות אחרונות ב-8.5.1991) מעוררים געגועים לברק הכחוש ההוא, במיוחד לאור הברק ההולך ותופח לנגד עינינו, יחד עם אחזקות הנדל"ן שלו ותקציב מערכת הביטחון. כנראה שהכלל "אנחנו לא שוויץ", פנינה אחרת מבית היוצר של הפוליטיקה הישראלית (עוד גירסאות: "אנחנו לא סקנדינביה/הולנד" וכו') לא חל על שר הביטחון, שחי ומנהל את משרדו כאילו תקציב המדינה הוא בלתי מוגבל. בעצם, זו דוגמה למשהו שכן השתנה, לפחות אצל ברק. תהיה קטנה לשר ברק: אם אנחנו לא שוויץ, למה סוללים כבישים שוייצריים בכל רחבי השטחים, רחבים, עמוסי מחלפים ועתירי מנהרות משוכללות, בעוד מרכז הארץ קורס אל תוך פקק אחד ענק בהיעדר תשתיות סבירות ותחבורה ציבורית נורמלית?
ולקינווח: "לא הרבנים ישלטו", כתב ראש הממשלה בן-גוריון לשר הדתות הראשון, הרב י' ל' מימון: "בהכרזת העצמאות הודענו על חופש דת ומצפון, אבל לא קבענו שמדינת היהודים תהיה מדינת הלכה, והרבנים ישלטו בה. להפך, הכרזנו, שזו לא תהיה מדינה תיאוקרטית, ובדינתנו יש שוויון זכויות לאשה כמו לאיש [על זה אפשר להתווכח – צ' ט'] דבר המתנגד, נדמה לי, להלכה".
אשרי המאמין.
קול באישה תקווה: על נחיצות לימודי המגדר במאה ה-21, גיליון מחווה לפרופ' קרול גיליגן של כתב העת "המשפט"
* אירוע ההשקה של הכרך יתקיים בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל בנוכחות פרופ' קרול גיליגן ביום שלישי, 24.5.2011, בשעה 18:30. לפרטים נוספים ולאישור הגעה (הכניסה חופשית), לחצו כאן.
* כל מאמרי הכרך יהיו זמינים בקרוב בטקסט מלא להורדה בחינם באתר כתב העת "המשפט".
כשהכנסת מאיימת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות האדם: עצומה של אנשי סגל בפקולטאות ובמכללות למשפטים
נשלחה ליו"ר הכנסת היום, 16 בינואר 2011
כשהכנסת מאיימת לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות האדם
החלטת הכנסת לבחון הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם וארגונים אחרים שמביעים כעניין שבשגרה ביקורת על מדיניות ישראל היא החלטה רעה ומסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. ארגוני זכויות האדם, גם אלה שמעלים ביקורת על מדיניות ישראל, ממלאים תפקיד חיוני בדמוקרטיה הישראלית, כמו התפקיד שארגונים דומים ממלאים בכל דמוקרטיה אחרת ראויה לשמה. בביקורתם הכואבת והנוקבת הארגונים מעלים לסדר היום מעשים לא ראויים ולא חוקיים ובכך הם מסייעים למניעתם ולמיגורם. מדינה שאין בה פעילות בריאה ובלתי מסוייגת של ארגונים כאלה אינה ראוייה לתואר דמוקרטית.
כנסת שמבקשת להצר את צעדי ארגוני זכויות האדם כורתת את הענף עליו היא עצמה יושבת. הדיון הנוקב והפתוח, הביקורת על רשויות השלטון, וההגנה על זכויות האדם הם מתפקידיה החשובים של הכנסת. מה התועלת בדיונים בכנסת ללא המידע שחושפים ארגוני זכויות האדם? הרי חברי הכנסת עצמם יודעים עד כמה חיונית תרומתם של הארגונים הללו לפעילותה של הכנסת ולמידע שיש בידי חבריה.
כמורים בפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אנו בדעה שעל הכנסת להימנע מכל צעד שיש בו אפילו תחילה של יצירת דה-לגיטימציה של ארגוני זכויות האדם, ובכלל זה בדרך של חקירה של מקורות המימון שלהם. ארגוני זכויות האדם נבחנים על-פי פעילותם ולא לפי מקורות המימון שלהם. הדרך להתמודד עם ממצאיהם היא בדרך המלך של הויכוח הציבורי. השתקתם היא דרכם של אלה שאין להם תשובה עניינית ומעדיפים להסתתר מאחרי מסך של רמייה והשתקה. להתנהגות זו יש אח ורע אך במדינות חשוכות או בתקופות אפלות במיוחד בהיסטוריה של מדינות שאינן חשוכות, תקופות שמדינות אלה מתביישות בהן.
אנחנו מתביישים שזו הדרך שבה בחרה הכנסת שלנו ללכת.
אנו קוראים לכנסת לשוב בה מההחלטה האומללה הזו.
חתומים:
1. ד"ר אורי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
2. ד"ר עילי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
3. פרופסור ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
4. פרופסור דוד אנוך, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
5. ד"ר יפעת ביטון, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל
6. ד"ר מרים ביטון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
7. פרופסור מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
8. פרופסור איל בנבנישתי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
9. פרופסור ארנה בן נפתלי, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל
10. ד"ר אילן בן שלום, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
11. ד"ר יעקב בן-שמש, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
12. ד"ר תומר ברודי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
13. פרופסור ז'וזה ברונר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
14. ד"ר חאלד גאנים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
15. פרופסור מירי גור-אריה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
16. ד"ר אורן גזל-איל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
17. פרופסור חיים גנז, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
18. פרופסור אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
19. פרופסור עמנואל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
20. פרופסור חנוך דגן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
21. ד"ר יוסי דהאן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
22. ד"ר גיא דוידוב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
23. ד"ר רונית דוניץ-קידר, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
24. ד"ר אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
25. פרופסור יואב דותן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
26. פרופסור משה הירש, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
27. ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
28. פרופסור אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
29. ד"ר גיא הרפז, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
30. ד"ר מוחמד ותד, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת
31. ד"ר שרון וינטל, בית הספר למשפטים, מכללת נתניה
32. פרופסור נטע זיו, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
33. פרופסור עלי זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
34. ד"ר ראיף זריק, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
35. ד"ר האלה ח'ורי בשאראת, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
36. פרופסור רון חריס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
37. ד"ר דורון טייכמן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
38. ד"ר צבי טריגר, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל
39. פרופסור עמרי ידלין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
40. פרופסור יונתן יובל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
41. ד"ר עמיחי כהן, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
42. פרופסור משה כהן-אליה, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
43. ד"ר שי לביא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
44. פרופסור יאיר לוברבוים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
45. פרופסור אסף לחובסקי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
46. פרופסור ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
47. פרופסור גיא מונדלק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
48. ד"ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
49. פרופסור יורם מרגליות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
50. פרופסור יובל מרין, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל
51. ד"ר אילן סבן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
52. פרופסור פניה עוז-זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
53. ד"ר עמית פונדיק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
54. פרופסור אריאל פורת, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
55. ד"ר אמיר פז-פוקס, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
56. ד"ר מיטל פינטו, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
57. ד"ר טליה פישר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
58. פרופסור סיליה פסברג, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
59. פרופסור אוריאל פרוקציה, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
60. פרופסור אורן פרז, אוניברסיטת בר-אילן
61. ד"ר ניר קידר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
62. ד"ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
63. פרופסור רועי קרייטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
64. ד"ר טלי קריצמן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
65. פרופסור יורם רבין, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל
66. פרופסור פרנסס רדאי, בית הספר למשפטים, המכללה למינהל
67. פרופסור אמנון רובינשטיין, המרכז הבינתחומי הרצליה
68. ד"ר איסי רוזן-צבי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
69. ד"ר יעל רונן, בית הספר למשפטים, מכללת שערי משפט
70. ד"ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
71. ד"ר יאיר שגיא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
72. ד"ר דוד שור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
73. פרופסור יורם שחר, בית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
74. ד"ר גילה שטופלר, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
75. פרופסור ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
76. פרופסור פנחס שיפמן, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
77. ד"ר הילה שמיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
78. פרופסור יובל שני, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
79. ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
אוטוביוגרפיות 